גליון 393

 

שירים

יעקב אלג'ם 4

אורלי שמואלי 5

יובל גלעד 10

גלעד מאירי 11

רפאל אורפלי 15

זיוה גל 17

רוני רוז לקס 21

אדוניס, מערבית: צבי גבאי 25

יוסף עוזר 32

מאיה ויינברג 33

איטה גולדברגר-עמרם 33

שעיה לזרסון 34

עומרי זיידברג 34

הדר מוריץ 34

מתי שמואלוף 35

גילי חיימוביץ' 42

פבל מובשוביץ 42

רז סופר 42

רינה גינוסר 42

יורם בק 47

מכבית מלכין 47

סיפורת

לאה מור, האחות אנה 46

יצחק מלר, תשליך 48

ביקורת ספרים

יובל גלעד על "עיר סודית" מאת עמוס אדלהייט ועל "המשורר האשכנזי האחרון" מאת אילן ברקוביץ' 6,7

גיא פרל על "חסר לי ברזל" מאת אלה נובק ועל "כותנה" של ילי שנר 8,9

יערה שחורי על "חלונות הזמן של אביגיל" מאת מאיה בז'רנו 9

ניקולא אורבך על "דער שמייכל פון א בוים | חיוכו של עץ" מאת רבקה בסמן בן חיים 12

דן אלבו על "אגרוף קטן" מאת נעמה ארז 13

עדינה מור-חיים על "מתעברת עם הזמן" מאת אביבית חזק 14

מאיר גן אור על "בעזרת חברים" מאת חגית בת אליעזר 14

יובל פז על "בדממה דוברת הדממה" מאת הוגו מוחיקה 16

יאיר מזור על "כוכבי יצחק", מפתח מוער לכתב העת העברי של ההשכלה 17

אביבית לוי על "להתלבש להתפשט" מאת לאה טרן 18

מיכאל גורי על "רחובות אחרים" מאת רביד יערה בנקין 18

כ"י הופמן על "גם החתול, שיר-בוטים" מאת ערן צלגוב 20

שלמה בן-בסה על "אמא" מאת רונית בכר שחר 21

רשימות מאמרים

דוד אדלר: א"ב יהושע – האומנם מהפך, ושמא הוטמן פח? 22

אסתי אדיבי-שושן: "מת, מת, השם ייקום דמו ונקסט" – "שטוקהולם" לנעה ידלין 24

מדי טרינצ'ר: על מותה האפשרי של הדיסציפלינה ההיסטורית 26

לודמילה אוליצקאיה, אפולוגיה, מרוסית: יואל נץ 28

סם רקובר: "יוליסס" כחזרה בשאלה 30

מדורים

מאות, רפי וייכרט – שיאים 8

חצי פינה, רוני סומק, אמילי דיקנסון, מאנגלית: אורי וייס 9

הפינה הצרפתית, צביקה שטרנפלד, הקטור דה סן-דני גרנו 19

שירת ישראל, אילן ברקוביץ', שיכונים/ אלפרד כהן 23

מצד זה, עמוס לויתן על "חוצה שערים למאה אחרת", קריאה ביצירות אשר רייך, על השירים הגנוזים של דליה רביקוביץ ועוד 36

'שירה יכולה', עמיר סגל, המגמה האנטי-פוליטית בכתבי עת 44

תיאטרון, מאיה בז'רנו על "פילוקטטס" מאת היינר מולר בתיאטרון החאן 50

על האמת ועל השקר

בעידן שאנו נכנסים אליו עכשיו, מתקיים שיח אינטנסיבי על אמת ושקר, ואף מושג חדש נכנס לתוכו: מושג 'הפוסט אמת', שמקבל רוח גבית ממשטרו המתבסס של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. הוא לא לבד. השיח הזה כולל בתוכו גם את המאבק בין המערכת השלטונית לעתונות שנכנס לשלב נטול רסן, והמציאות נראית מבולבלת מתמיד.

רשימתה המשועשעת אך המעמיקה של לודמילה אוליצקיה מהמילניום הקודם (בתרגומו של יואל נץ, לגליון זה), עוסקת באמת ובשקר, ומסבירה מדוע מקומו של השקר נוטה לתפוס את מקומה של האמת. מסתה המעמיקה של מדי טרנצ'ר, מהימים האלה, דנה גם היא בצמד הדיכוטומי הוותיק, ומותחת קווים בין טשטוש הגבולות המתרחש היום, להשטחה שהתחוללה בימי רפובליקת ויימאר.

באשר לעניין האמת והשקר והמאבק השלטוני בעיתונות, נציין בהקשר לגליון זה את תצלום הילד מחאלב (הילד מוכתם הדם והעפר היושב באמבולנס, שהיה לאחד מסמלי המלחמה, ואשר שירו של הדר מוריץ בגליון זה, עמ' 34, מתייחס אליו) – תצלום שאסאד טען כי אינו … והיו דברים מעולם. אמת חלופית היתה קיימת תמיד, אך הטכנולוגיה המתקדמת והרשתות החברתיות מאפשרות למנף תעמולה ולקצור פירות פוליטיים במהירות.

*

מזה שש שנים, ובעקבות "האביב הערבי", מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. מעל 50 אלף הרוגים גבה הסכסוך האלים, ומיליוני פליטים נמלטו מאזורי הסכסוך ועדיין הם נמלטים.

כמה שירים בגליון הזה, ושני הסיפורים, מנסים לגעת מזוויות שונות בפליטות, בהגירה, בזרות, באזורי מלחמה ומנוסה.

"שעת הפשע אינה מצלצלת לכל העמים בזמן אחד. זה ההסבר לתמידוּת ההיסטוריה", מצטט כאמל דאוד את א"מ סוריאן בספרו "מרסו חקירה נגדית" [עברית: אילנה המרמן, הוצאת אחוזת בית; מתוך מסתה של מדי טרנצ'ר, בגליון זה].

*

"בשירה אי-אפשר לשקר", אמר המשורר אורי ברנשטיין לדורון קורן בריאיון האחרון שלו לעתון 'הארץ' (2.10.2016), זמן לא רב בטרם הלך לעולמו, לפני כחודש ימים.

בגליון הקודם של עתון 77, "תל-אביב יפו, דיוקן שירי", פורסם שירו 'העיר שלי'. ברנשטיין היה משורר של שירי אהבה, והשיר הזה הוא שיר אהבה לעיר שבה נולד ובה מת, והנה שורות אחדות ממנו:

"עִיר לְחוֹף יָם, עִיר בָּהּ נוֹלַדְתִּי,/ עִיר הוֹזָה חַשְׁמַלִּים, קְשׁוּטַת תְּאוּרָה,/ עִיר מְאֻפֶּרֶת, עִיר מְפֹאָרָה,// עִיר הַמְּרַחֶפֶת מֵעַל לְעַצְמָהּ,/ וְרַק חוּט שֶׁל זֹהַר קוֹשְׁרָהּ לָאֲדָמָה [….]// עִיר שֶׁלֹּא אַכִּיר לָעַד עַד בֻּרְיָהּ,/ עִיר שֶׁל הִתְחַפְּשׂוּת וְשֶׁל עֶרְיָה,// עִיר לְלֹא תֹּאַר וּלְלֹא דְּמוּת,/ עִיר שֶׁבָּהּ נוֹלַדְתִּי וּבָהּ אָמוּת" ("פני הימים", הקיבוץ המאוחד  2016).

יהי זכרו ברוך.

עמית ישראלי-גלעד, מיכאל בסר