*
אֲנִי חוֹלֶפֶת לְיַד הָעֵץ הַמְּפֻצָּל בֶּחָצֵר
מַשְׁהָה יָדִי עַל הַגֶּזַע
שַׁחְרוּר עוֹצֵר לְרֶגַע, מַבִּיט
( (מתוך ׳פרגמנטים ליליים׳ )
"״זקופה ונרעדת אתי״; ״עץ וזמנו החרישי״; ״אחצה את קיר חדרי״; ״רעד לב במים מנוחם״ – שלושת השערים הראשונים של ספרך הראשון הם מהשירה היפה ביותר שקראתי בשנים האחרונות".
פרופ' דרור בורשטיין
אדוה מגל כהן מתגוררת בירושלים, בוגרת לימודי קולנוע, חוקרת את ראשית התיעוד הקולנועי על ירושלים, יוצרת ומרצה. ״כל הקיץ חיפשתי את נוצת העורבני״ הוא ספר שיריה הראשון, ובו נשזרים מקומות שבהם חיה ומקומות אליהם שבה; בין אבו־תור לבת־ים, בין נחל בוקר להרי הקור הצפוניים. מסע אל הטבע הקרוב אל חייה בעיר, אל מוות ופרידה. מסע שמתחיל בשבר אהבה.
__