אִשָּׁה מְגַדֶּלֶת יְלָדִים / בְּחֶדֶר נָעוּל מֻקָּף חַלּוֹנוֹת
יְלָדִים יָפִים יְלָדִים מְכֹעָרִים / יְלָדִים שְׁמֵנִים יְלָדִים רָזִים
יְלָדִים מֻשְׁלָמִים יְלָדִים פְּגוּמִים / יְלָדִים שׁוֹבֵי לֵב יְלָדִים שְׁקוּפִים
הִיא מְאַחְסֶנֶת אוֹתָם בְּמַדָּפִים / הִיא מְאַחְסֶנֶת אוֹתָם בַּאֲרוֹנוֹת
הִיא מְאַחְסֶנֶת אוֹתָם בִּמְגֵרוֹת / וְתוֹלָה עַל הַקִּירוֹת
כְּשֶׁתָּמוּת יָמוּתוּ יְלָדֶיהָ / יֻשְׁלְכוּ אֶל תּוֹךְ צְפַרְדֵּעַ
איך מציגים אישה אחת, סקרנית, רבת פנים וניסיון, אמנית רב תחומית, רווקה, שמאז ומתמיד חיפשה משמעות, התעניינה בקיום האנושי וראתה את החיים כפרויקט שלה? "נתחי אני", ספר ביכוריה של אורינה כהן, הוא "מפעל חיים". הפועלת במפעל הזה היא גם המנהלת שלו והמוצרים שהוא מייצר הם תולדה ישירה של ההתנסויות שלה: לימודי האמנות, הציור, הפרפורמנס, הבודהיזם, תרגול המדיטציה, הכמיהות שלה לאהבה, היחסים שהתנסתה בהם והמשפחה שממנה באה.
ד״ר אפרת מישורי
תַּמְנוּנָה
מְפֻזֶּרֶת
לְאַלְפֵי כִּוּוּנִים
שְׁנֵי צְעָדִים יָמִינָה
שְׁלוֹשָׁה שְׂמֹאלָה
דּוֹאָה מַעְלָה
מַחְלִיקָה מַטָּה
וְכָל הָאֲלַכְסוֹנִים
קוֹרְצִים לָהּ
הִיא רוֹצָה הַכֹּל
אֲבָל
הַזְּמַן שֶׁלָּהּ
מֻגְבָּל
וְאֵין קָהָל
לְכָל זְרוֹעוֹתֶיהָ
אוֹ אוּלַי
יֵשׁ לָהּ קָהָל
אַךְ אֵין לָהּ קוֹל
הִיא יוֹצֶרֶת עֲלוּמָה
לֹא מִתְעַרְטֶלֶת
לֹא עוֹלָה עַל בָּמָה
שֶׁלֹּא תִּפְרֹץ תַּקְרִית
אוֹ מִלְחָמָה
אורינה כהן