אור וצל וקווי מתאר | שירלי אברמי

אור וצל וקווי מתאר, שירלי אברמי, ספרי עתון77, 2021, 89 עמ'

שירלי אברמי כותבת שירה שמיטיבה לראות, שירה פקוחת עיניים היודעת להבחין ביסוד הפואטי הפלאי הצפוּן באירועי יומיום בנאליים לכאורה. זוג מבוגר ברמזור, מפגש מקרי בבריכה, קול מואזין בירושלים כל אלה עוברים תחת מכחולה של אברמי טרנספורמציה והופכים לשירה מדויקת ועדינה.

"נֶעֱלָם הָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ / נוֹתָר רַק מָה שֶׁנָּחוּץ: / אוֹר וְצֵל וְקַוֵּי מִתְאָר", היא כותבת בשיר שמתוכו לקוח שמו של הספר שבידיכם. ואכן: עולמה של אברמי הוא עולם פנימי הנבנה על פיגומיו של הקיום החיצוני, עולם של זיכרונות ושל חוויות עבר, עולם של אהבה ושל צבעים אך גם של התמודדות אמיצה עם טראומות וקשיים, שעם חלוף השנים היא לומדת לחיות עמם מתוך השלמה, ואף להשליך עליהם אלומות אור חדשות. כך, בעקבות אלבר קאמי, הפותח את 'המיתוס של סיזיפוס' באומרו כי "שאלה פילוסופית אמיתית ישנה רק אחת: להיות או לא להיות", עונה אברמי – 

הָאָבִיב עִנְיָנוֹ בְּקוֹלוֹת.
בֵּין הַלִּימוֹן וְהַזַּיִת הֶמְיַת חִזּוּרֵי צוֹצָלוֹת,
וּמֵעַל הַגִּנָּה, בְּקוֹלוֹת צְעָקָה,
לַהֲקַת עֲגוּרִים מְנַוֶּטֶת דַּרְכָּהּ.

הָאָבִיב כְּמוֹ שׁוֹקֵל אֶת הַכְּבֵדָה בַּשְּׁאֵלוֹת,
שׁוֹאֵל וְעוֹנֶה: לִהְיוֹת

דורי מנור