אלוהים ואני שוב מנסים
כְּמוֹ חוֹזְרִים אֶל אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה לְרֶגַע
בִּתְשׁוּקָה, בִּסְעָרָה, אֲנַחְנוּ עֵירֻמִּים
חַפִּים מִקַּטְנוּנִיּוּת הַחַיִּים.
כְּמוֹ שְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת זוֹהֵר אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים
כְּמוֹ דֶּשֶׁא מְעַקְצֵץ
כְּמוֹ זִירַת אִגְרוּף
סִיבוּב שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, אוּלַי עֲשִׂירִי
אֲנִי כְּבָר לא סוֹפֶרֶת.
….
צנום, דק ומסעיר הוא ספר שיריה הראשון של אפרת קוזין. קוזין כותבת אך ורק שירה כנה, אמיתית, בלתי־אמצעית, ולכן גם מרגשת ומפעימה. קראתי את ספרה פעם אחר פעם ולא ידעתי שובעה. ״כי פנה יום״ הוא ספר ביכורים שהוא טנא גדוש בעושר המקרב את האדם אל כל מה שחשוב בחיים.
(רמי סערי)
שירתה העשירה והמאופקת של אפרת קוזין נמצאת על השביל המפותל שבין ערש צמיחתה באמונה תמה לבין משיכתה אל התהייה והספק, אור הנרות, אור שבת, אור הפנים וגם אורן של המילים עצמן שזור לכל אורך הספר, הוא תמצית הגלות, הריחוק, הפרידה והגעגוע. מתוך האור הזה עולה הנחמה ובאה גאולה ללב. (מירי ורון) ספר ביכוריה של אפרת קוזין מכיל בתוכו שירים הנוגעים בכמה צמתים ומאורעות מכוננים בחייה ושיריו חושפים בבהירות ובאומץ לב את האופן שבו מערכות היחסים מטלטלות ומשתנות ואת מחירם הרגשי של כאבי הגדילה הללו. המילים הן לא רק אמצעי, הן ממשות – הן נחמה ומחסה.
(הדס גלעד)