גיליון 389

לפי שעה

‭”‬ציור‭ ‬הוא‭ ‬שירה‭ ‬אילמת‭ ‬ושירה‭ ‬היא‭ ‬תמונה‭ ‬מדברת‭”‬

הרעיון‭ ‬מרחיב‭ ‬היריעה‭ ‬המובע‭ ‬במשפט‭ ‬של‭ ‬המשורר‭ ‬בן‭ ‬המאה‭ ‬החמישית‭ ‬לפני‭ ‬הספירה‭, ‬סימונידיס‭ ‬איש‭ ‬קיאוס‭, ‬עמד‭ ‬בתשתית‭ ‬הגליון‭ ‬הזה‭.‬

קיץ‭, ‬חם‭ ‬ומסנוור‭ ‬והשמש‭ ‬מוחקת‭ ‬את‭ ‬קווי‭ ‬המתאר‭. ‬ובכל‭ ‬זאת‭. ‬השירים‭ ‬שנבחרו‭ ‬הפעם‭ ‬מבטאים‭ ‬ברובם‭ ‬גישה‭ ‬חזותית‭, ‬מוחשית‭, ‬שנוגעת‭ ‬בצבעים‭ ‬ובצורות‭, ‬ולעתים‭ ‬הם‭ ‬נוקטים‭ ‬ממש‭ ‬את‭ ‬שפת‭ ‬האמנות‭. ‬גם‭ ‬שני‭ ‬הסיפורים‭ ‬שבסוף‭ ‬הגליון‭ – “‬האמנות‭ ‬משחררת‭” ‬ו‭”‬אמנות‭ ‬מודרנית‭, ‬או‭ ‬לחיות‭ ‬עם‭ ‬מספר‭” – ‬יוצאים‭ ‬מן‭ ‬המוזיאון‭ ‬או‭ ‬הגלריה‭ ‬לעבר‭ ‬תחומים‭ ‬אחרים‭, ‬מפתיעים‭.‬

במאמרה‭ ‬הנרחב‭ ‬על‭ ‬הרומן‭ ‬האחרון‭ ‬של‭ ‬דורית‭ ‬פלג‭ ‬אמנות‭ ‬ההכרחי‭, ‬מתייחסת‭ ‬צביה‭ ‬ליטבסקי‭ ‬אל‭ “‬ההשקפה‭ ‬האפלטונית‭ ‬הרואה‭ ‬באמיתי‭, ‬במוסרי‭… ‬וביפה‭ ‬את‭ ‬האחד‭…” ‬דורית‭ ‬פלג‭ ‬כתבה‭ ‬על‭ ‬אמנות‭ ‬ההכרחי‭, ‬אנחנו‭ ‬ניסינו‭ ‬לגעת‭ ‬קלות‭ ‬גם‭ ‬בהכרח‭ ‬שבאמנות‭. ‬נגיעות‭ ‬נוספות‭ ‬יש‭ ‬במאמרו‭ ‬של‭ ‬גיא‭ ‬טל‭ “‬חיי‭ ‬הציירות‭ ‬הדגולות‭ ‬והנשכחות‭ ‬ביותר‭”, ‬ברשימתו‭ ‬של‭ ‬המשורר‭ ‬הגולה‭ ‬אדוניס‭ (‬בתרגום‭ ‬מערבית‭ ‬של‭ ‬צבי‭ ‬גבאי‭) ‬בעקבות‭ ‬תערוכת‭ ‬ציורים‭ ‬של‭ ‬ג‭’‬ובראן‭ ‬חליל‭ ‬ג‭’‬ובראן‭, ‬הצייר‭ ‬והמשורר‭ ‬הלבנוני‭ ‬פורץ‭ ‬הדרך‭ ‬שהלך‭ ‬לעולמו‭ ‬במאה‭ ‬הקודמת‭; ‬רפי‭ ‬וייכרט‭ ‬משוחח‭ ‬עם‭ ‬ים‭ ‬המאירי‭, ‬משוררת‭, ‬מטפלת‭ ‬באמנות‭ ‬ואוצרת‭. ‬

דבריו‭ ‬של‭ ‬סימונידיס‭ ‬בפתח‭ ‬הדברים‭ ‬לקוחים‭ ‬מתוך‭ ‬הפרק‭ “‬אמנות‭ ‬הציור‭ ‬כמראה‭ ‬להתבוננות‭ ‬פואטית‭”, ‬שקטעים‭ ‬ממנו‭ ‬מופיעים‭ ‬בגליון‭ ‬זה‭, ‬ובו‭ ‬כותבת‭ ‬עדינה‭ ‬מור‭ ‬חיים‭ ‬על‭ ‬יצירתו‭ ‬של‭ ‬אשר‭ ‬רייך‭ ‬ששיריו‭ ‬מבטאים‭ ‬באופן‭ ‬נרחב‭ ‬את‭ ‬ההתכתבות‭ ‬שבין‭ ‬האמנות‭ ‬הפלסטית‭ ‬לטקסט‭ ‬הספרותי‭. ‬

עוד‭ ‬בגליון‭: ‬עמוס‭ ‬לויתן‭ ‬ויובל‭ ‬פז‭ ‬על‭ ‬ספרה‭ ‬החדש‭ ‬של‭ ‬נוית‭ ‬בראל‭ ‬מחדש‭, ‬אסתי‭ ‬אדיבי‭ ‬שושן‭ ‬על‭ ‬ספרה‭ ‬של‭ ‬איריס‭ ‬אליה‭ ‬כהן‭, ‬גלבי‭, ‬הנוגע‭ ‬בפצע‭ ‬הפעור‭ ‬והטראומתי‭ ‬של‭ ‬מה‭ ‬שנעול‭ ‬בכותרת‭ “‬חטיפת‭ ‬ילדי‭ ‬תימן‭”, ‬יובל‭ ‬פז‭ ‬על‭ ‬ספרה‭ ‬הנועז‭ ‬של‭ ‬קלאריס‭ ‬ליספקטור‭ ‬דרך‭ ‬הייסורים‭ ‬של‭ ‬הגוף‭, ‬ועוד‭, ‬כמו‭ ‬גם‭ ‬שאר‭ ‬המדורים‭ ‬הקבועים‭.‬

כמדי‭ ‬קיץ‭ ‬מופיעה‭ ‬רשימתה‭ ‬של‭ ‬אורנה‭ ‬לנגר‭ ‬על‭ ‬פסטיבל‭ ‬ישראל‭, ‬שהיה‭ ‬הפעם‭ ‬ניסיוני‭ ‬במיוחד‭.‬ ‭       ‭.‬

ודברים‭ ‬אחרונים

החודש‭ ‬הלך‭ ‬לעולמו‭ ‬משה‭ ‬דור‭, ‬חבר‭ ‬מערכת‭ ‘‬עתון‭ ‬77‭’ ‬מיום‭ ‬היווסדו‭, ‬שליווה‭ ‬את‭ ‬כתב‭ ‬העת‭ ‬בנאמנות‭ ‬ותרם‭ ‬לו‭ ‬משיריו‭ ‬ומתרגומיו‭ ‬הנפלאים‭. ‬רפי‭ ‬וייכרט‭ ‬נפרד‭ ‬ממנו‭ ‬בפתח‭ ‬גליון‭ ‬זה‭. ‬נותר‭ ‬בידינו‭ ‬צרור‭ ‬שירים‭ ‬ששלח‭ ‬לנו‭ ‬משה‭ ‬דור‭ ‬וטרם‭ ‬ראו‭ ‬אור‭, ‬והרי‭ ‬שניים‭ ‬מתוכו‭:‬

בגבור‮ ‬הרוח

בִּגְבֹר‭ ‬הָרוּחַ‭ ‬רִגְשַׁת‭ ‬הָעֵצִים

נוֹטָה‭ ‬לְצַד‭ ‬הַדְּאָגָה‭: ‬בְּסוּפַת‭ ‬הַגְּשָׁמִים

הָאַחֲרוֹנָה‭ ‬סָדַק‭ ‬הַבָּרָק‭ ‬אֶת‭ ‬הָאַלּוֹן‭ ‬הַזָּקֵן

שֶׁבִּפְאַת‭ ‬הַיַּעַר‭… ‬עֲלֵי‭ ‬הָאֶדֶר‭ ‬שֶׁבְּמוֹצָא

הַשְּׁבִיל‭ ‬הֶאְדִּימוּ‭ ‬בְּטֶרֶם‮ ‬סְתָו‭… ‬אוֹג‮ ‬אַרְסִי

הֵחֵל‭ ‬לִצְמֹחַ‭ ‬עַל‭ ‬גָּדַת‭ ‬הַנַּחַל‭ ‬הַיְמָנִית‭…‬

וְאַתָּה‭, ‬מִי‭ ‬אַתָּה‭, ‬הַזָּר‭ ‬הַמְצוֹתֵת‭?‬

אֲנִי‭ ‬רוּחוֹ‭ ‬שֶׁל‭ ‬מִי‭ ‬שֶׁמָּצָא‭ ‬מַחֲסֶה‭ ‬בֵּינֵיכֶם

בַּקַּיִץ‭ ‬שֶׁהָיָה‭ ‬וְחָזַר‭ ‬לְבַקְּשׁוֹ‮ ‬כְּתִקְוָה‮ ‬אַחֲרוֹנָה

לְהַכּוֹת‭ ‬שׁרֶשׁ‭ ‬וְגַם‭ ‬תּוֹחַלְתּוֹ‭ ‬זוֹ‭ ‬נִכְזְבָה‭ ‬בִּגְלַל

לַחוּת‭ ‬יְתֵרָה‭ ‬אוֹ‭ ‬יֹבֶשׁ‭ ‬שֶׁלֹּא‭ ‬בְּעִתּוֹ‭. ‬