גיליון 397

בפתח הגליון, דבר העורך  עידן בריר 4

לפי שעה 4

שירים

רגאא גאנם דנף, מערבית: עידן בריר 5

חצי פינה, רוני סומק: סלאח אלחמדאני, מצרפתית: רותם עטר 12

אבו אלעלאא אלמערי, מערבית: לאה גלזמן 49

מחמוד דרוויש, מערבית: עפרה בנגו 52

מוחמד עלי טאהא, מערבית: שושנה לונדוןספיר 53

גוודת עיד, מערבית: ברוריה הורביץ 54

מרזוק אלחלבי, מערבית: נביל טנוס 56

ראדיה אלהלולי, מערבית: נביל טנוס 58

ודיע סעאדה, מערבית: שאול ניסים 59

עבאס ספארי, מפרסית: סיון בלסלב 60

יונוס אמרה, מטורקית: עפרה בנגו 61

אטאול בהראמאולו, מטורקית: עפרה בנגו 62

אטייב סאלח, מערבית: אלון פרגמן 63

עבד אלוהאב אלביאתי, מערבית: עמרי לבנת 63

חבורת כִּרְכּוּכּמואייד אראווי, מערבית: עידן בריר 64

סלאח פאיק, מערבית:עידןבריר65

פאדל אלעזאווי, מערבית: עידן בריר 66

סרגון בולוס, מערבית: אהוד הורביץ 67

גאן דמו, מערבית: אהוד הורביץ 68

רפי וייכרט, ריטה, שנים אחרי 78

יוסף עוזר, שיר לילה מורד 78

ביקורת ספרים

יהודית רונן: על הגל השלישי מאת אלי פודה ואון וינקלר, המזרח

התיכון: המשבר הגדול מאז מוחמד מאת חגי ארליך, בחזרה לעתיד:

המזרח התיכון בצל האביב הערבי מאת עוזי רבי, גלים שחורים:

העלייה של דאעש, מאת גובי ווריק 6

גלעד מאירי על אל תתנצל על מה שעשית מאת מחמוד דרוויש 8

אורי גולדברג על הולך על הרוח מאת סלמאן נאטור 10

רונן זיידל על פרנקנשטיין בבגדאד מאת אחמד סעדאווי 11

מאמרים, רשימות

עידן בריר, מאנתפאצה לאינתיפאדה 14

אלון פרגמן, אביב פואטי 72

סיפורת

ראויה גורגורה בורבארה, שפת הנשמות הקטנות,

מערבית: ברוריה הורביץ 70

איבּתיסאם שאקוש, בובה בצד הדרך, מערבית: אלון פרגמן 73

סאגדה עבדאללה אבראהים, הווזה, מערבית: אלון פרגמן 74

סועאד מחמוד אלאמין, נמרה בחצר, מערבית: אלון פרגמן 75

עבד אל גני אנאבולסי, מסעי לירושלים,תרגםמערבית

והקדים: אריה גוס 76

ניזאר קבאני,השוואתתרגומים

לחם וחשיש וירח, מקור ומבוא, יותם בנשלום 18

תרגמו מערבית:

ששון סומך 20

שמואל רגולנט 21

צבי גבאי 22

יותם בנשלום 23

אהוד הורביץ 24

בלקיס, מקור 25

שמואל רגולנט 28

יותם בנשלום 32

נעים עריידי (קטעים) 36

צבי גבאי (קטעים) 37

עלי סאלם גבריאל מ רוזנבאום על עלי סאלם 39

קומדיית אדיפוס (שני קטעים) מערבית: גבריאל מ רוזנבאום 40

חיים נסים, עלי סאלם, האיש שהתעקש ללכת קדימה 42

עלי סאלם, נסיעה ברוורס, מערבית: חיים נסים (בשיתוףדורית

גלובינסקי) 43

תופיק אלחכים, תמונה מתוך המחזה שיר המוות

מערבית: יותם בנשלום 44

אבו אלעלאא אלמערי, אללזומיאת, לאה גלזמן 48

המתרגמים שתרמו מתרגומיהם לגיליון זה 79

הקשר בינינו לבין העם התרבותי ותרבותו הוא קשר גורלי. שתי התרבויות, העברית והערבית, הן תרבויות אחיות, הקשורות זו בזו קשר בל יינתק…”

(יעקב בסר, בהערת המבוא לאנתולוגיה לחולמים בליל גשם, שראתה אור בגיליון  293 שלעתון 77‘, בשנת 2004).

שלושעשרה שנה חלפו מאז. ארבעים שנה חלפו מאז נוסדעתון 77‘, שהתחייב מגליונו הראשון לייצג את התרבות ואת השפות הרווחות בארץ הזאת. מערכת העתון כוללת את הפרופסורים ששון סומך ושמעון בלס, מבכירי החוקרים והמתרגמים של השפה הערבית, ועשרות רבות מגליונותיו כללו תרגומים מערבית, בידי טובי המתרגמים. כמה מהמשתתפים בגיליון המיוחד הזה כבר תרמו לנו מתרגומיהם בעבר, פרופעפרה בנגו (שהרחיבה את המנעד גם לתרגומים מטורקית), לאה גלזמן, צבי גבאי, יותם בנשלום. כמה משתתפים בו זו הפעם הראשונה. תודתנו העמוקה נתונה לכולם.

עוד ייזכרו לטוב שמואל רגולנט (20081918), שליווה בתרגומיו היפים והבהירים את גליונות העתון במסירות ובאופטימיות איןקץ (ובשיתוף עם עפרה בנגו הפיק את התרגום היפהפה לספרו של מחמוד דרוויש כפרחי השקד או רחוק יותר), וכן נעים עריידי (20151950) אשר פסקה יצירתו בטרם עת. תודתנו גם ליוסף עוזר, רפי וייכרט ורוני סומק, שהקדישו מזמנם ומיצירתם לגיליון הזה, לפרופיהודית רונן שמתמידה בסקירת ספרות האזור ומחזיקה את ידה האמונה על הדופק, לתמר זיגי שאיירה את הגיליון בחן ובכשרון.

ותודה מיוחדת לעידן בריר עורך הגיליון המיוחד הזה. עידן הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית העוסק בעיראק, כורדיסטאן וסוגיות מיעוטים במזרח התיכון, ומשלים בימים אלה את כתיבתה של עבודת דוקטורט בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תלאביב, שעניינה בהיסטוריה החברתית של העיר כרכוכ בשלהי התקופה העותומאנית, בהנחייתו של פרופאהוד טולידאנו (טעימה מכך מוגשת לנו במקבץ המרתק של תרגומיחבורת כרכוכ‘). תודה על הפרויקט המרתק, על העבודה האיןסופית, על הקפדנות והמסירות, על מאור הפנים, ללא לאות. בלעדיו הגיליון לא היה רואה אור.

הגיליון שלפניכם ממשיך במסורת שלעתון 77‘, בעודו מצביע על כיוונים חדשים במציאות האזורית המשתנה תדיר. “האביב הערביוהשפעותיו, מציאות של פליטוּת הולכת ומתעצמת, מודעות נשית מתפתחת וביטוייה, המרשתת המקילה על חופש הביטוי, קריאה מאירת עיניים בתעתיקים המקובלים בתרגום מערבית לעבריתאת כל אלה תמצאו כאן

קריאה מהנה

עמית ישראליגלעד, מיכאל בסר

כבוד גדול הוא לי לערוך את הגיליון הנוכחי של עתון 77, המוקדש לספרות ערבית ומזרח–תיכונית. ניגשתי למלאכת עריכת הגיליון בחרדת קודש, כמי שנוגע באבן עתיקה ואני מקווה שתוצאת התהליך, שהיא הגיליון שבין ידיכם, תִּמָצֵא בעיניכם, הקוראות והקוראים, ראויה ומעניינת. כנושא במלאכת העריכה, אני רואה עצמי הולך בתלם שחרשו לפני ענקים, ובראשם מורי ורבי פרופששון סומך, שעל ברכיו התחנכתי בתחומי הספרות והשירה הערביות ושהעבודה איתו ולצדו היתה לי כעמוד–אש שלאורו הלכתי והתעצבתי. לששון אני מבקש גם להקדיש את הגיליון הנוכחי.

בשנים האחרונות חוות הספרות הערבית והשירה הערבית פריחה מחודשת. משך שנים היה נדמה כי לאחר דור הנפילים של הספרות הערבית, כגון הסופרים נגיב מחפוז, תופיק אל–חכּים, מוחמד אל–מאגוט, יוסף אדריס ועבד אל–רחמאן מוניף והמשוררים מחמוד דרוויש, ניזאר קבאני, אדוניס, סמיח אל–קאסם, עבד אל–והאב אל–ביאתי וסעדי יוסף לא קם דור צעיר של יורשים באותו קנה מידה. פריחה דומה ומקבילה חווה גם התרגום לעברית של היצירה הערבית, שבשנים האחרונות זוכה לעלות שוב למרכז הבמה בישראל, חרף הסערות הפוליטיות שהוא מעורר לעתים (ואולי לא פחות מכך, בזכותן).

הפריחה הספרותית בעולם הערבי חבה חוב מיוחד לעלייתם של אמצעי תקשורת ההמונים החדשים ובראשם המדיה החברתית ורשתות–הלווין, כמו גם לאירועיהאביב הערבישהעלה עשרות ערוצי תקשורת ועיתונות חדשים והוביל לעליית כוחו של ההמון במדינות ערב ולצד כל אלה גם להתבססותו של פרס ספרותי שנתי (פרסהבוּקר הערבי“) ופרסים אחרים. מאמרו של אלון פרגמן עלהאביב הפואטיהמופיע בגיליון זה והסיפורים הקצרים הנלווים לו הם, אולי, הדוגמה המובהקת לספרות מן הסוג החדש הזה.

בגיליון הנוכחי תמצאו שילוב של ישן ושל חדש; של קרוב ושל רחוק; שילוב של סוגות ספרותיות, של שפות, של תרבויות ושל השפעות. משמח במיוחד הוא הייצוג הגדול בגיליון הנוכחי של נשים כותבות, שקולן נפקד מזירת היצירה הערבית עד לעשורים האחרונים וכך גם מתרגומי הספרות הערבית לעברית. בכוונה לא הוקדש הגיליון באופן בלעדי לשירה ולספרות הערבית, גם אם אלו דומיננטיות בו בבירור. לא במקרה שולבו בגיליון יצירות מתורגמות גם משפות האזור החשובות האחרות פרסית וטורקית. השירה הערבית קרובה אלינו מאוד אך לא ניתן להבינה במנותק מן הקשרים התרבותיים והספרותיים שהיא רקמה משך שנים ארוכות של שכנות ודיאלוג אך גם עוינות ונתק, לעתים.

עמוד השדרה המרכזי של הגיליון הנוכחי הוא חטיבה מורחבת של השוואת תרגומים שערך המתרגם יותם בנשלום לשניים משיריו של המשורר הסורי הנודע ניזאר קבאני. השוואת התרגומים היא פורמט שכיח ששמור לו מקום של כבוד בהוראת הכתיבה ובהוראת התרגום. עם זאת, נדמה לי בכל הזהירות המתבקשת כי עד היום מעולם לא בוצעה השוואת תרגומים מסודרת של יצירות שתורגמו מערבית לעברית ואנו שמחים וגאים להתחיל בגיליון הנוכחי בתיקון קטן וראשון של עוול היסטורי זה, בשאיפה שלא יהיה הוא האחרון.

לסיום, אני שמח באופן מיוחד על שותפות נרחבת במאמץ התרגום שהיה כרוך בגיליון הנוכחי מצד חברות וחברים מחוג המתרגמים במכון ון ליר בירושלים, שאני מתכבד בעצמי להימנות עם חבריו. חוג המתרגמים הוא מיזם ייחודי וראשון מסוגו בארץ, המפגיש עשרות מתרגמי שירה ופרוזה מערבית לעברית, ערבים ויהודים, במרחב משותף המאפשר להם לנהל דיונים מקצועיים וליצור יחד. במקביל, החוג משמש כחממה מקצועית לסדרת הספריםמכּתוּבּ“, שבמסגרתה ראו אור כבר שלושה ספרים ראשונים (הולך על הרוח מאת סלמאן נאטור, פקעת של סודות מאת אליאס חורי וקובץ השירה האֶזידית אין בבעלותי דבר מלבד החלומות) ועוד היד נטויה.   .

עידן בריר