תוכן, גליון 392
לפי שעה 3
פתח דבר, רפי וייכרט 4
סדר המשתתפים
חיים גורי 5
אורי ברנשטיין 6
משה דור 6
אריה סיון 7
משה בן שאול 7
פנחס שדה 8
דליה רביקוביץ 9
רחל חלפי 9
נתן זך 10
יצחק אוורבוך אורפז 11
יעקב בסר 11
אהרֹן אלמוג 12
דוד אבידן 13
ישראל הר 13
בן–ציון תומר 13
דן פגיס 14
ישראל פנקס 14
איתמר יעוז–קסט 15
יחיאל חזק 15
עזריאל קאופמן 16
טוביה ריבנר 17
ארז ביטון 17
אשר רייך 18
גיורא לשם 18
יאיר הורביץ 19
מאיר ויזלטיר 20
פיצ'י יהורם בן מאיר 21
עמוס לויתן 22
איתן קלינסקי 22
מוטי בהרב 23
דן צלקה 23
ישראל בר כוכב 24
אגי משעול 24
אורציון ברתנא 25
יוסף יחזקאל 25
עודד פלד 26
מקסים גילן 26
נורית זרחי 27
חוה פנחס–כהן 27
מרדכי גלדמן 28
מאיה בז'רנו 28
יותם ראובני 29
אלי בכר 29
רוני סומק 30
יערה בן–דוד 31
צבי עצמון 31
פרץ–דרור בנאי 32
עדינה מור חיים 32
דן ערמון 33
ציפי שחרור 34
יודית שחר 34
אברהם בלבן 35
חמוטל בר–יוסף 35
מרדכי גלילי 36
עוזי בהר 36
אלון אלטרס 37
אלי הירש 37
אבי אליאס 38
אילן שיינפלד 38
אמיר אור 39
מירון ח. איזקסון 40
שבתאי מג'ר 40
טל ניצן 41
יעל גלוברמן 41
ליאת קפלן 42
אלישבע גרינבאום 42
צביה ליטבסקי 43
אמוץ דפני 43
ריקי דסקל 44
תמיר גרינברג 45
אריק א. 45
שמעון אדף 46
אפרת מישורי 46
נוית בראל 47
שחר–מריו מרדכי 47
עודד מנדה–לוי 48
שרון אס 49
יובל פז 50
ענת זכריה 51
אלי אליהו 51
איתן נ' גלס 52
ללי ציפי מיכאלי 52
חגית גרוסמן 53
אורי הולנדר 53
אלמוג בהר 54
יונתן ברג 54
יקיר בן–משה 55
יובל גלעד 55
אליעז כהן 56
אשר גל 57
קובי נסים 57
גיא פרל 58
אלכס בן–ארי 58
יחזקאל נפשי 59
אביחי קמחי 59
רועי צ'יקי ארד 60
יואב איתמר 62
עדי עסיס 62
מוחמד אגואני 62
דורי מנור 63
ואן נויין 63
ענת שרון בלייס 64
עפרה שלו 64
אביה בן–דוד 65
עומר ולדמן 66
איאת אבו–שמיס 66
סיגלית בנאי 67
ריקי כהן 67
תהילה חכימי 68
שי בוזגלו 68
רפי וייכרט 69
תל–אביב–יפו, לפי שעה
בראשית הדברים, גליון זה הוא מחוות הוקרה לשני משוררים שדיוקנם עמד לעינינו בעת הכנתו: המשורר פיצ'י, יהורם בן מאיר, יליד שכונת מחלול בתל–אביב, הוגה הרעיון לקבץ את שירי העיר שנולד בה, אך לא התגורר בה. ויעקב בסר, מייסד 'עתון 77', המשורר יליד פולין, שחי בעיר ויצר בה רוב ימי חייו, עד לכתו לעולמו בדצמבר לפני עשר שנים בדיוק. בעיר הזאת שכנה מאז ומתמיד גם מערכת כתב העת שיסד, 'עתון 77', על כתובותיו המתחלפות (מצפון לדרום) במהלך ארבעים שנים: שדרות נורדאו, רחוב יונתן הוופסי, רחוב בילטמור, שדרות יהודית ודרך בגין כיום. שש שנים אחריו הלך לעולמו גם פיצ'י, ולא זכה לראות את הקובץ יוצא לאור. כאן המקום להודות לרפי וייכרט, שהציע לנו להשלים ביחד את המבחר.
הגליון הזה, "תל–אביב – דיוקן שירי" – יישאר לעד פתוח. זאת משום שפני העיר גדולים ונרחבים מלהיכלל בגליון אחד, עובדה שהלכה והתבהרה לנו ככל שהתקדמה העבודה. רבים השירים שיכלו עוד להיכלל בו, רבים המשוררים שיכלו עוד להיכלל בו, ורבים השירים הנכתבים ואשר עוד ייכתבו על תל–אביב–יפו, מתוכה ואליה.
התמונה בפתח הגליון צולמה מחלון המערכת אל רחוב קרליבך, שבשנה האחרונה הוא אזור חפירות ובנייה, בתקווה לרכבת תחתית לעיר העברית הראשונה. ככלל, הצילומים נלקחו מהארכיון שלנו, מה שאִפשר לנו להשתמש בהם כליווי לטקסטים, והותיר להםם את מרחב הדיבור העיקרי.
קריאה נעימה
מיכאל בסר, עמית ישראלי–גלעד
תל–אביב–יפו, דיוקן שירי
תל–אביב של העשור האחרון משתנה בממדים ובקצב אדירים. צבר גורדי השחקים על דרך נמיר מול "תיכון חדש" המכונה "פארק צמרת" עם מגדלי yoo, הפיתוח המואץ של מתחם שרונה, הבנייה המאסיבית במקום שבו שכן עד לא מכבר השוק הסיטונאי, חפירות הרכבת הקלה והתחתית בשלל אתרים, פיצוץ גשר מעריב, מעונות הסטודנטים הגבוהים שהוקמו על גבעות שייח' מוניס, יפו שהיתה לשכיית חמדה של אנשים עתירים בממון, דיזנגוף שמנסה להחזיר לעצמו תפארת עבר בשלל בתי קפה, מסעדות ופאבים אך בלא כסית, כיכר דיזנגוף החוזרת אל הקרקע לאחר עשורים שבילתה במרומים עם הדרקון יורק האש של יעקב אגם. אלה ורבים אחרים משנים את פני העיר לבלי הכר, בעיקר למי שנולד בה או הגיע אליה לפני עידן ועידנים. לנאמניה נראים הדברים לא פעם כחזון אפוקליפטי הדוחק את זיכרונותיהם אל האדמה ואל עָבָר שמעבר להרי החושך.
העיר ששוררו לה כבר בלובן חיתוליה טובי המשוררים, ממשיכה להיות מושא לשירה למאות רבות של יוצרים – הן למי שנולד וגר בה כל חייו, הן למי שחי בה תקופה או רק עבר–חלף בה מעשה תייר. העיר הלבנה על החולות הזהובים זכתה בכל שנות קיומה למעריציה ולמבקריה וגם הכרך של ימינו מתואר על שלל פניו העלובים והמלהיבים, המנוכרים והיקרים, המַפְלים והנִפְלים.
בגליון שלפניכם כונסו יותר ממאה שירים תל–אביביים. שירים על שדרות וסמטאות, על דרום וצפון, על הירקון ועל יפו, על הים שמערב ועל דרך הניצחון שבמזרח. חלקם עוסקים בעיר ולחלקם משמשת העיר רקע – לאהבה, לבדידות, לאובדן, לגעגוע. מופיעים כאן משוררות ומשוררים שנולדו בשנות העשרים וכאלה שנולדו בשנות השמונים. חלקם ילידי תל–אביב וחלקם ילידי ישראל או מקומות אחרים על פני הגלובוס. כולם ביחד חוברים ביצירתם לפסיפס שירי מרתק של העיר העברית הראשונה.
את הרעיון למבחר חדש של שירי תל–אביב, שיתמקד בעיקרו של דבר שלושת העשורים האחרונים (2016-1986), להוציא חריגים מועטים, הגיתי בצוותא לפני קרוב לעשור עם חברי המנוח, המשורר פיצ'י יהורם בן מאיר. הכנו אסופה נאה לכבוד שנת המאה לייסוד העיר אבל מסיבות שונות לא הצלחנו להשלים את המלאכה. פיצ'י חלה והלך לעולמו ולי לא היה כוח להמשיך לבד, בעיקר לא אחרי פטירת חברנו היקר, המשורר, המתרגם והמסאי גיורא לשם (השיר שלי בסוף החוברת הוא מחוות אהבה לשני המשוררים התל–אביביים המובהקים הללו).
זאת ועוד: אפשר לראות במבחר הנוכחי המשך לכמה אסופות קודמות של שירי תל–אביב. ביניהן "שירי תל–אביב: מבחר זוטא א'" בעריכת דליה הרץ ו HYPERLINK "https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00420.php" \t "_blank" עוזר רבין (קרן תל–אביב לספרות ולאמנות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ם) ו"שירי תל–אביב: מבחר זוטא ב'" בעריכת חיים נגיד וחיים פסח (קרן תל–אביב לספרות ולאמנות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב). אחריהם ראה אור אלבום השירים והתצלומים של משוררים בבתי קפה "הרחובות ממריאים לאט" בעריכת זיסי סתוי (ידיעות אחרונות, 1999). נזכיר גם את "שירה והעיר הגדולה", גליון 84 של 'הליקון' בעריכת אמיר אור (2009).
אני מודה לעמית ישראלי–גלעד ולמיכה בסר, עורכי 'עתון 77' הנאמנים, שלקחו על עצמם את השלמת המשימה והוסיפו בהצעותיהם הרגישות עוד משוררות ומשוררים שהעשירו את המבחר הראשוני. אני אסיר תודה למשוררים שהסכימו להשתתף בגליון ושרובם ניאותו לעשות הגהה על שיריהם כדי למנוע שגגות אפשריות. השגגות שנשארו מן הסתם בגליון כה דחוס הן עלי בלבד.
בין כך ובין כך, אני תקווה שהקוראים ימצאו עניין בריבוי פניו של הכרך התל–אביבי וגילומיו הרבים בשירה העברית החדשה. מובן שאפשר היה לבחור שירים נוספים או אחרים ולוּ עמדו לרשותנו עוד מאה עמודים גם הם היו מתמלאים בוודאי בשירה אורבאנית נאה. יבואו אחרים וישלימו את החסר לפי טעמיהם והעדפותיהם. תל–אביב תמיד תשמח לכל פרסום נוסף, בחוברת או בספר, שיחגוג את קיומה ואת קיומם של אוהביה שהרי היא, כדבריו של אלתרמן, העיר המזמרת בפעם האלף.
רפי וייכרט, דצמבר 2016