חדש בספרי עתון 77: חלומות שהתכווצו בכביסה, מאת שרה מלול
העברית שלי
הָעִבְרִית שֶׁלִּי אֵינָהּ גְּמִישָׁה דַּיָּהּ
כְּדֵי לְהוֹרוֹת עַל
שֶׁקֶט
הַנִּכְפֶּה
וּמְשַׁלֵּחַ גְּרוּרוֹת אֶל הַיָּדַיִם וְ
הָרַגְלַיִם שְׁקֵטוֹת
פִּלְדַת פְּזִיזוּת
מַנִּיחָה דִּבּוּר
לָעֵינַיִם.
את שרה מלול הכרתי בסדנה לשירה שיצרו אורה אמיר וגילה גבאי בספריית דימונה. וכבר מהשורה הראשונה הרגשתי איך שרה יודעת לפתוח חלון, לתת לרוח המדברית לתעתע במילים ולהפוך את חוויית המדבר לחוויה קיומית מאוד, אישית מאוד. שיריה הכל כך יפים הם בעיני הוכחה שמבטו של שאול טשרניחובסקי שראה כי "האדם אינו אלא תבנית מולדתו" עובד שעות נוספות בספר הזה. רוני סומק
שרה מלול – ילידת דימונה 1964. עסקה בחינוך ובהוראה, עבדה בהתנדבות עם נוער בסיכון. פרסמה משיריה בכתבי עת ספרותיים, ביניהם עתון 77, ביטאון שירה, העוקץ, מוטיב.
השתתפה בשלוש תערוכות ציור.