לילך גליל | מִינהֱיוֹת
עכשיו הם קמים לתחייה, זיכרונות מינהיות, מבקשים להסתדר בְּשׁוּרָה ישרה, דוחפים, שעירים כמו חיות, זיכרונות קטועים כמו זנבות, רק סוֹפים, מתרוצצים, עצבִּיים, חרופים, חרוצים להיות, נחרצים: תפסיקי לשלוט, מינהיות, תתחילי לתהות לָמָּה בחושך וְלָמָּה לבד ולמה בלי אף אחד שיראה, שיידע. כך נבראו בך דברים משונים, גברים מרובים, ורק יד אחת אהובה הונחה בזהירות להעיר את המתים, קפואים ונוהמים. והם קמו.
לילך גליל, ילידת 1967, סופרת ומשוררת. מנחה כותבים/ות בקרת ובטבע. זהו ספרה השביעי.