משחק הכיסאות הוא לכאורה עוד 'משחק ילדים', יש בו מן ההנאה אך הוא מתעתע. הוא מתחיל כקבוצה צוהלת ומסתיים לבד, בניצחון מר שהושג בזכות תפיסת מקום על חשבון האחר. הספר של נגה ספיר שצברג פורט את האלגוריה המשחקית, את הניסיונות לתפוס מקום לכדי מצבים קונקרטיים יומיומיים, נפשיים וחברתיים. המשוררת נעה במרחב הלשון בין תפקידים, מצבים וזמנים שונים. בשירה שיש בה מן החספוס ומן הפיוט מנסחת המשוררת את הכאב והתשוקה שיש במערכות היחסים הסובבות את האדם.
רון דהן