קוֹלוֹת שֶׁל בַּלְיָנִים נִשְׁמָעִים בְּרַחֲבֵי עִיר לַיְלָה.
בִּיטִים תּוֹקְפָנִיִּים שְׁתוּיִים, מְנִיעִים מֵי גְּשָׁמִים שְׁחֹרִים,
מִזֶּה שִׁשָּׁה לֵילוֹת-שִׁשִּׁי זוֹרְמִים מֵרְחוֹב אַרְלוֹזוֹרוֹב אֶל בְּלוֹךְ
וְיוֹרְדִים אֶל פִּתְחֵי-בִּיּוּב מְסֹרָגִים
בְּצִדֵּי הַכְּבִישִׁים.
נוף שומם
לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר חִכִּיתִי לַדְּמָמָה.
מִישֶׁהוּ מֵאָחוֹר גּוֹלֵל
וְעַפְעַפַּיִם יָרְדוּ כִּתְרִיסִים
אוֹטְמִים מַרְאֵה רְחוֹב מַמְתִּין
מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים.
אַף אֶחָד לֹא בָּא
מִזֶּה זְמַן רַב
שׁוּרַת צַמָּרוֹת סְגַלְגַּלּוֹת נִשְׁאָרוֹת בִּמְקוֹמָן,
מְצַיְּתוֹת לְחֹק עִירוֹנִי
שׁוֹמְרוֹת עַל סֵדֶר חֶבְרָתִי.
כְּבִישׁ מוֹבִיל דֶּרֶךְ רָאשִׁית
לְמָקוֹם אַחֵר,
רֶכֶב גּוֹרֵר חָצָה גֶּשֶׁר
מִטְעָן חוֹרֵג הִתְנַפֵּץ בַּקּוֹרָה
רְסִיסֵי זְכוּכִית הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר
"לֹא קָרָה לָנוּ כְּלוּם", אָמַר הַיֶּלֶד,
"הָיִינוּ רְחוֹקִים".
להבדיל מן התייר הרומנטי, החווה את העיר כמרחב אידיאליסטי, זוהר ואוטופי – ורד נמרוד היא גלגול רדיקלי של המשוטט הקלאסי, כפי ששורטט בספרו של וולטר בנימין: בלשית־אמנית ונביאת זעם כאחד, המשוטטת ברחבי העיר המנוכרת כצופה, כעדה וכצרכנית ביקורתית של אירועי תרבות, מוזיקת רוק ומקומות בילוי אלטרנטיבים. ההווי האורבני המצטייר בשירי הספר יוצר אסתטיקה חדשה המצרפת יחד רפש, זוהמה, עונג ותשוקה. תערובת עשירה, עתירת ניגודים ומגוונת מאוד, מתקיימת גם בשפתה השירית של הכותבת, שמשליכה אותנו לתוך "אמבט קולנועי" בו שוחים באין מפריע ביטויים לועזיים טרנדיים, סלוגנים פרסומיים, סלנג מתוך מערבונים, ושיירים של אידאולוגיה מרקסיסטית.
ורד נמרוד • נולדה בתל אביב 1963 . • בוגרת המגמה לעיצוב חזותי במכללת ויצו חיפה, עבדה כמעצבת ועורכת גרפית של קטלוגים ומגזינים רבים. • 1989 – זכתה בתחרות עיצוב לוחות שנה עבור ״ארטא״. • 2000 – סיימה תואר שני באמנות – MA Master of Art , באוניברסיטת- סנטרל סיינט מרטינס, לונדון. • 2002 – תערוכת יחיד, גלריה ״לימבוס״, תל אביב. • 2014 – החלה לעסוק בכתיבת שירה במקביל להעמקה בעבודת ציור , הוראה וחינוך לאמנות. • חיה ויוצרת בתל אביב.