צבי עצמון, ישּירים, ספרי עתון 77 2019, 59 עמ'

התום

אֲנִי נִכְנָס מִן הַחֹרֶף, רוּחַ מִזְרָחִית צוֹרֶבֶת

אֶצְבָּעוֹת

רְדוּמוֹת כִּמְעַט.

מַנִּיחַ כַּף יָד עַל כְּתֵפֵךְ

וַחֲמִימוּת זוֹרֶמֶת

כְּנִימִים שֶׁל  שֵׁנָה.

אֲבָל מְמַהֵר לְהַרְחִיקָהּ

שֶׁקֹּר יָדִי, אֲנִי חָשׁ, פּוֹלֵחַ

אֶת נֹעַם עוֹרֵךְ.

קֹדֶם אַנִּיחַ עַל בִּטְנִי,

בְּחֵיקִי,

אַמְתִּין עַד תַּפְשִׁיר

לְמַגָּע.

גּוּפֵךְ.

"ישּירים" הוא קובץ שיריו האחד–עשר של המחבר, שזכה בפרסי יהודה עמיחי, הרי הרשון, חולון, אקו"ם, עתון 77, ראש הממשלה ליצירה, ברנשטיין לביקורת; שר המדע לכתיבה ומענקי קרן תל אביב, הקרן לספרות יפה ירושלים.