צורית בוסקילה | נאיבית בימים

להוציא ספר שירה

הַסִּיר הָיָה רוֹתֵחַ
בֵּינְתַיִם הִתְקָרֵר
כְּבָר לֹא מַמָּשׁ זוֹכֶרֶת לָמָּה
לָהֲטָה נִשְׁמָתִי לָצֵאת לָרְחוֹבוֹת
הַמִּלִּים אֵינָן עוֹלוֹת עוֹד עַל מָתְנַי
רָחַבְתִּי מֵאָז
מַבִּיטָה בָּהֶן מֵחַלּוֹן הַמָּטוֹס
בְּדַרְכִּי לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה

שירי הקובץ "נאיבית בימים" נכתבו במשך חמש עשרה שנה, והם מתארים את מסעה של אישה צעירה בבקשת המפגש ה"בובריאני", במרחבי האנושיות, הטבע, והרוח. צורית בגעגועיה אל התמימות האבודה, וברצונה העיקש לפענח את סוד המפגש הפשוט המתקיים והבלתי תלוי, כותבת מתוך פשטות ועומק. בספרה היא נעה בתפר שבין המעשי והרוחני, בין הדתי לחילוני, הציני לתם, ובין הקיום הפוסט מודרני לעבר המסורתי הנוסטלגי. השירים חותרים למגע דרך תמונות דקות ועדינות של התבוננות, לעיתים עד כדי הזרה, בוגרת ונאיבית גם יחד, שדווקא השילוב ביניהם מאפשר מבט אחר על תפיסות החיים.

צורית בוסקילה (40), נאיבית מבחירה, מצויה ברוח ובמעשה, מנחה בבית המדרש "קולות". יזמית רוח בדימוס, הקימה את בית המדרש "כרימון" במצפה רמון, והיתה חברה בצוות המייסד של "כולנא" בירוחם. מטפלת (MA) בפסיכודרמה.