קובי נסים | מִתְמַגְדְּרִים
יש לי מקום
פֻּחְלַץ עַצְמִי שָׁטוּחַ לְרַגְלַיִךְ
עַל הֲדוֹם הַשִּׁירָה
כָּאן מְנוּחָתִי
עַד אַחֲרוֹן
יָמַי אֶאֱחֹז
בְּפַאֲתֵי חֲלוּקֵךְ
בַּעֲרֹב יָמַיִךְ אֶהְיֶה
לִזְקַן הַמִּתְנַגְּבִים.
קובי נסים מאיר בשיריו היבטים מגדריים בצורה חיננית, מפתיעה ונוגעת ללב. השירים מתארים תהליך דינמי של "הִתמגדרות" באמצעות קרבה והפריה הדדית ולא על דרך השוני והניגוד. הוא רגיש גם לתחושת קיפוחו וזניחתו של "האחר": אֵלים לעומת בני אנוש, חיות הבר ב"חסות" האדם, פגיעתה הרעה של מדינה בתושביה. מדובר בשירה עברית במיטבה, בשימת לב לְשׁוֹנוּת, רגישות מצפונית וגירוי חשיבתי.
צביקה שטרנפלד