בספרה לילה אחד – שיש בו מאה שירים בדיוק – פורשת רוני גרוס מפה רוחנית מקיפה ומרחיקת לכת שראשיתה בכאב גדול. זה היה לילה של פרידה, אובדן וקריסה, אבל גם של התגלות והארה. הפרידה והאובדן לא ביטלו את התשוקה ואת האינטימיות – לא עם הגבר האהוב ולא עם העדרו, כלומר עם החלל, הריק או האין שתפסו את מקומו, חלל שהתפרש על פני העולם כולו. ההתנגשות בין תשוקה לבדידות הולידה פיכחון ואפילו מידה של אכזריות, ובזכותם מרחב החיים והשירה נעשה חושני וממשי יותר, פתוח לכל סיכון, לכל הפלגת דמיון, אבל נטול אשליות. ומתוך כך הלכו והתבררו השאלות הגדולות – על עצם אפשרותה של אהבה בעולם שבו הכל בר חלוף, ועל מקומן של פתיחות ורגישות בעולם שהתהווה מתוך מורשת מתמשכת של כאב ודיכוי. בשירי לילה אחד מיניות ומיסטיקה דבקות זו בזו והופכות לבשר אחד, רוח אחת,
לילה אחד. לילה אחד הוא ספרה השלישי של רוני גרוס, משוררת, סופרת, מתרגמת ומלווה רוחנית. ספריה הקודמים, "עצם חשופה" (2019) ו"מי מחבקת את עצמה?" (2021) סימנו גם הם את חיפושיה הרוחניים, המחברים תמיד גוף ונפש, וזכו להכרה נרחבת ולקהל קוראים רגיש המחפש ספרות בלתי מתפשרת.