קפיצה
זוֹ לֹא הַשְּׁהִיָּה בַּמַּיִם
אֶלָּא הַקְּפִיצָה,
שֶׁבִּגְלָלָהּ אֲנִי מִשְׁתַּהָה.
לֹא הַקֹּר,
הַצֶּבַע הַכָּחֹל–אָפֹר
אוֹ הַמַּעֲמַקִּים
הַפּוֹגְשִׁים אֶת שֶׁלִּי.
זֶה לֹא הַפַּחַד
שֶׁכּוֹחִי לֹא יַעֲמֹד לִי
הַפַּעַם הַזֹּאת,
כְּשֶׁהַמַּיִם רַבִּים.
זוֹ רַק הַקְּפִיצָה
שֶׁמְּעַכֶּבֶת
הַשְּׁנִיָּה הַזּוֹ –
בֵּין מַיִם לְשָׁמַיִם
לְבַדִּי.
בספרה השני קצה האוויר תחילת האור רוני רוזנפלד ממשיכה להשתהות ולגשש אחר נקודת המפגש "בין מים לשמים", בין היום־יומי והאנושי לזה שמעבר לו ומעבר לנקודת הקצה. למקום שבו הנשימה נעתקת וגם נבראת מחדש.
זהו ספרה השני של רוני רוזנפלד, פסיכותרפיסטית .M.A ומורה לחשיבה הכרתית. היא בעלת תשובה ואם לשנים־עשר ילדים. ספרה הראשון "אסופה" יצא גם הוא בספרי 'עתון 77'.