בספר ביכוריו אי זוגי וילד מכוון רן שיִיט מבט חודר על האהבה, על אובדנה, על הבור הנפער בהיעדרה ועל אפשרויות של גאולה. בשפה מטאפורית עשירה הוא שב לזירה שבה נאבקים זה בזה אדם וחווה, איש ואישה. הם יגורשו מן הגן, מן הבית, מן השגרה אל תוך כאוס הפרידה. "בַּסָּדִין הַזּוּגִי קֶרַע, / חֲדַר הַשֵּׁנָה עוֹלֶה עַל שִׂרְטוֹן" כותב שייט ומשרטט תמונות שיר מדויקות כציור, מוחשיות כפסל. הוא מגייס לשורותיו את כל כוחות הטבע – את העונות, את הימים, את המדבר, את היסודות. הטבע בעיניו של שייט הוא מקום ממשי אבל גם יישות מטאפיזית המסמלת שינוי והתחדשות. שכן הספר עוסק גם בתשוקה לתיקון, לשיחה, למגע. בשיריו טווה שייט באומץ את החבול, את השבור, את הפגום, את הקלקול תוך שהוא מעלה את היומיומי, באמצעות השפה, לדרגת סמל. הספר מספר סיפור אישי אך גם אוניברסלי על פגישות ועל פרידות ובלב לבו עומדות מערכות יחסים. שייט מתבונן במבט צלול ועז, על הבית שנבנה, על הבית שהתפרק, על האין ועל היש, ועל האהבה שהיא תמיד מקום ואפשרות.
ענת לוין רן
שייט הוא רופא ופסל, בוגר מסלול השירה של הליקון.
אֲבָנִים
עֶרֶב
בְּחַדְרֵי הַבַּיִת וְאָנוּ
הוֹפְכִים יַהֲלוֹמִים
לְאֵפֶר שֶׁל גְּרָפִיט
בְּחֹם שֶׁל סוֹף הַקַּיִץ
בְּלַחַץ סוֹף שָׁנָה
בְּכֹחַ הוֹרָדַת יָדַיִם
וּבְעֵרַת הַמִּלְחָמָה
בִּמְשִׁיכַת תַּחְתִּית תְּהוֹם
הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת
רִיכְטֵר -
תֵּשַׁע בַּסֻּלָּם.
אֲנִי עוֹמֵד
עֵרוֹם,
רוֹשֵׁם עַל דַּף לָבָן
שְׁחֹר צְלָלִיּוֹת פְּרוֹפִיל עַצְמִי
בְּאֶצְבָּעוֹת פֶּחָם.