שירלי אברמי / להביט אל האור

שירלי אברמי

להביט אל האור

ספרי עתון 77 2018, 91 עמ'

*

שִׁיר שֶׁנִּכְתָּב הוּא כְּמַיִם יוֹרְדִים

בּוּעָה פּוֹקַעַת, וְאַחֲרֶיהָ צִירִים

וּבְתוֹךְ כָּךְ דְּבָרִים מִתְבַּהֲרִים

מַשֶּׁהוּ בָּא לָעוֹלָם

מִתְמַצֵּק, מִתְמַמֵּשׁ,

קַיָּם

וַעֲדַיִן נֶעֱלָם,

הוּא שֶׁלִּי

אַךְ גַּם מֵעַצְמוֹ הוּא נוֹצָר

חֶלְקוֹ מִתּוֹכִי

וְרֻבּוֹ שֶׁלּוֹ כְּבָר

להביט אל האור שולח מבט מבפנים ומבחוץ על ישראליוּת. שירלי אברמי מתחילה מהשורשים – כפר, תפוז, גויאבה, ריח של גשם, דבש ורימונים. זוהי תמונה אינטימית, קרובה, גם כשהמבט נוגע ברגעים היסטוריים, של עבר שחלף. הקול הדובר הוא קולה של הילדה והנערה, שהיא בהמשך האישה הצעירה וגם זו הבוגרת, המאחדת את נקודות המבט. החטיבה האחרונה בספר היא מחזור שירים לזכרה של חברת הנפש מיכל, שהלכה לעולמה בטרם עת. "וַאֲנִי, מֵהַכְּפָר/ מַה יָדַעְתִּי בִּכְלָל/ לַדְּלָתוֹת שֶׁלִּי אֶל הָעוֹלָם/ קָרְאוּ:/ מִיכַל". גם כאן נפגש העבר עם ההווה בפגישה עדינה, פגישה של צער וגעגוע.

שירלי אברמי היא ירושלמית בת כפר ויתקין

להביט אל האור הוא ספרה השלישי.