שנינו

שנינודר וייכרט: תצלומים; רפי וייכרט: שירים בעקבות התצלומים

ספריעתון 77′ 2017, 42 עמ

ילדה בת עשר מצלמת, ושולחת את התצלומים בווטסאפ לאביה. היא מצלמת את העולם סביבה. הוא משיב בשיר. המבט שלו מופנה אליה, והמבט שלה מופנה אל העולם. המבט שלו רואה מחדש, המבט שלה חדש.

היביסקוס‘, עמ‘ 38:

תִּרְאִי אֵיךְ הַפֶּרַח מְנַסֶּה לְנַשֵּׁק אֶת הָעוֹלָם,
אֵיךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לָשׁוֹן לִגְרֹף לְקִרְבּוֹ אֶת הָאוֹר,
אֵיךְ הוּא נִפְעָר אֶל אֲוִיר שֶׁמַּעֲנִיק לוֹ חַיִּים
עוֹטֵף עֲלֵי כּוֹתֶרֶת בְּהִלָּה שְׁקוּפָה שֶׁל זְמַן.
זְמַן הוּא הַדָּבָר הַמֻּפְשָׁט שֶׁנִּתָּן לָנוּ בִּמְשׂוּרָה:
מָה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ יוֹתֵר מִכֹּל:
כְּמוֹ חַמְצָן, כְּמוֹ אוֹר, כָּל הָאַהֲבָה הַזֹּאת, הַנְּדִירָה.