גלית כץ | צער חצות גבוה

את

עָמַדְתְּ‭ ‬שָׁם

לְיַד‭ ‬הַסּוּפֶּר

עִם‭ ‬הַשִּׂמְלָה‭ ‬הַזּוֹ

שֶׁלֹּא‭ ‬יָדַעְתִּי‭ ‬לְהַחְלִיט‭ ‬אִם

הִיא‭ ‬נִרְאֵית‭ ‬כַּחֲלוּק‭ ‬בַּיִת

אוֹ‭ ‬כְּשִׂמְלָה‭ ‬לָעֲבוֹדָה‭.‬

מַה‭ ‬שֶׁבָּטוּחַ‭ ‬

הִיא‭ ‬הָיְתָה‭ ‬פִּרְחוֹנִית

וְהַמַּבָּט‭ ‬שֶׁלָּךְ‭ ‬חִפֵּשׂ‭ ‬אוֹתִי

אוֹ‭ ‬אוּלַי‭ ‬דְּבַר‭ ‬מָה‭ ‬אַחֵר‭,‬

נִרְאֵית‭ ‬מֻפְתַּעַת

לַמְרוֹת‭ ‬שֶׁקָּבַעְנוּ

 

אישה כותבת שירי תשוקה לאישה. לפני כן הייתה נשואה לבעל אהוב, עם שני ילדים, כלבה, בית, מחסן וגינה. מה גרם לה לפרק את התא היציב והבטוח הזה?  "צער חצות גבוה", ספר ביכוריה של גלית כץ, הוא ספר של התהוות זהויות. הוא מלווה את הכותבת במעבר שלה מזהות משפחתית בורגנית, סטרייטית ו'נורמלית' למשעי, אל חיים מלאים כאישה לסבית. משחק בין חיים ומוות, המתקיים תחילה כדרמה זהותית, מתעצם לנוכח מחלת הסרטן. תחושת מוות שהתגנבה אל המרחב המשפחתי המוגן, הופכת בשירים הלסביים למבע מפוכח, חי וממזרי, שמוכן להסתכן בחשיפת מנעד הגוונים של החוויה הרגשית ומצליח לחמוק מסכריניות: "גם בבקרים צלולים איננו ממהרות להתנשק – / האם פחדנו שהנשיקה תתמלא בהירות?" השפה השירית של גלית כץ מתעקשת על פשטות וישירות ובוראת באמצעות מילים מעטות תמונות רגש מורכבות וחדות כאחד. הספר מציע תוספת משמעותית לשיח האהבה הלסבי, לצד רישומן של תמונות משפחתיות והוריות.

ד״ר אפרת מישורי

 

גלית כץ, ילידת 1970.
בעלת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית

ובוגרת בית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה.
מטפלת בקליניקה פרטית.
ספרה הראשון "ענן אפור לבן" (לילדים) יצא בשנת 2005.
"צער חצות גבוה" הוא ספרה השני.