צלילות

צלילות / נועם ויסמן

יש שמקבל המעשה ערכו תוך כדי התארעותו” – כך בפתח הספרצלילוּת“, ספר שיריו התשיעי של נעם וייסמן; מחזורי שיר וקטעי הייקו, ברצף של חוויות שחותרות לזוך, להקשבה צלולה, למבט פתוח ורען: “הנה הוא בא/ הגשם הראשון” (‘התחדשות‘, השיר הפותח).