יעל עומר / טיוטה לאימון עצמי

יעל עומר

 טיוטה לאימון עצמי

ספרי עתון 77, 2018, 88 עמ

ספר השירים טיוטה לאימון עצמי מציע קריאהכתיבה כסוג של תרגיל רוחני, מתוך עמדהקֲשּׁוּבָה/ לְצָרְכֵי הַזְּמָן/ לְהִסְתַּגֵּר/ בַּמֶּרְחָב הַפָּתוּחַ/ בְּמַעֲלֶה הַיָּמִים“.

המרחב פתוח, מאוד ישראלינופי הרים או מדבר, עצים, ציפורים מקומיות, חילופי עונות, התכנסות פנימה, התבוננות החוצה, שקט. מתוך הפְּנים הבֵּיתי מסתמנת תמונה שבה סולם, שטיח, מדף וצנצנת כוסברהיְכוֹלִים לְהִתְלַכֵּד לְסֶלַע חֲלוּפִי…”

מהשקט ומההתבוננות הקשובה עולָה מודעות לסבל, לתוהו המאיים על השגרה. המבט פקוח ונועז. התעלמות אינה אופציה. הנשימה המדיטטיבית שמלווה את הספר אינה מבודדת את הכותבת מן הזולת ומשאיפת המגע, והיא תרה אחר כישוף שירחיק את התוהו לטובת האהבה.

ספרה של יעל עומר הוא ספר שמביט מקרוב בפרטים על יופיים, עליבותם או בדידותם, ובתוך כך הוא מאפשר להרים את המבט ולנשום כדי להפיג את הבדידות, להיספג לתוך חום ביתי, אנושי, ארצי. זהו ספר שהקריאה בו מאפשרת הזדהות עמוקה.

זהו ספרה השני של יעל עומר. ספרה הראשון כאילו אפשר להחליף געגוע ראה אור ב-2014 בהוצאתגוונים‘.

וְעוֹד תְּפִלָּה

שֶׁלֹּא יִגָּמֵר בִּי הַדַּחַף

לְהִתְרַסֵּקאֶלהַנּוֹף

שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה לְשׁוֹנִי מְבֹאֶרֶת מִדַּי,

מְגַהֶצֶת קִמְטֵי יְשִׁיבָה אֲרֻכָּה בְּצֵל תְּאֵנָה

מְדֻמָּה, נִצְמֶדֶת לְפִטְמַת אַלְמָוֶת

כְּאִלּוּ הָיְתָה מְזוֹן מְלָכִים.

שֶׁלֹּא יִגָּמְרוּ בִּי רְעִידוֹת הַמִּשְׁנֶה

שֶׁאַחֲרֵי הָאֲדָמָה הַגְּדוֹלָה.