נפשי יצאה בדברו

רועי קונקי | נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ

ספרי 'עתון77', 2018, 63 עמ', 60 ₪

קִינָה

בָּאתִי לְקוֹנֵן עַל יָם שֶׁנִּשְׁכַּח

עַל טַעַם הַמֶּלַח

וּשְׁאוֹן הַגַּל,

עַל מַגַּע הַחוֹל בְּרַגְלַי הַיְּחֵפוֹת,

עַל צָהֳלַת יְלָדִים בַּחוֹף.

בָּאתִי לְקוֹנֵן

עַל כָּל שֶׁנִּשְׁכַּח

עֵת גֵּרְשׁוּנִי אַחַי מִנַּחֲלָתִי.

"רציתי את כל המילים שנכתבו אי פעם,/ את כל מילות השירה,/ והתורה,// והכפירה." קריאתו זו של רועי קונקי משולה לאחיזת היד הקפוצה בסידור הסגור; תוך שימוש בשפת החכמים העשירה מציע המשורר לקוראים להצטרף אליו למסע רוחני בין מחשבה למעשה ובין תשובה לשאלה. פרקי היד מלבינים, כי המעבר בין שני העולמות מכאיב ולעולם אינו מושלם. אלא שהיכולת לבטא זאת דווקא בשפת המקרא והתפילה, היא שמעלה את שירי הספר לרבדים עליונים. השירים האישיים והרעננים נשענים על מילים עתיקות, ובמהלך קריאתם נחשפת ההבשלה, ההסכמה והקבלה של הנוכחי והחדש, או כפי שמיטיב לתאר זאת המשורר: "ההווה פרוע/ כמו ציור ראשון של אביב".

(לילך גליל, עורכת הספר)

שיריו של רועי הפעימו אותי. הם קודם כל מוזיקה, מִתווה רִתמי שהמילים מנגנות אותו, אך אינן מסתירות את האַין שהן מתוחות מעליו. עמידותיו של אדם מול אלוהיו, מול אשתו ומול ילדיו, מובאות כאן בעמקות ובבהירות נדירות. מזמן לא פגשתי שירה חדשה המפכה ממסתרים במלוא צְלילותהּ.

(אילן שיינפלד)

רועי קונקי, בן 34 מתגורר בכפר סבא, בעל תואר שני בסוציולוגיה ארגונית מהאוניברסיטה העברית. זהו ספר ביכוריו.