דויד מנשה/ מציאות נקלפת

 

מציאות נקלפת” – ספר ביכוריו של דויד מנשה

טָסוֹת הַמִּלִּים

טָסוֹתהַמִּלִּים

דָּרוֹמָה

וְאוּלַי צָפוֹנָה עַל פִּי

הָעוֹנוֹת טָסוֹת הַמִּלִּים כְּמוֹ הָיוּ

לַהַק עֲגוּרִים עוֹקֵב אַחַר רֹאשׁ הַחֵץ, חוֹלְפוֹת

עַל פְּנֵי דְּרָכִים מְכַוְּנוֹת שֶׁבָּהֶן נִתְּנוּ סִימָנִים, קִפְלֵי

מִתְאַר קַרְקַע וּתְוָאֵי נְהָרוֹת בְּטִיסָה מְהִירָה חַסְרַת

רַחֲמִים שֶׁאֵינָהּ מְנִיחָה לְהַבְחִין בִּפְרָטִים, עַדכַּמָּהצָבַעבָּהּ

הַזְּמַן וְנָתַן גַּם בּוֹ סִימָנִים עַד כַּמָּה צָלְפָה בָּהֶם

הַדֶּרֶךְ בְּקוֹצִים וְעַקְרַבִּים חָרְתָה בָּהֶם, כְּמוֹ

מִבְּלִי מֵשִׂים עוֹד סִימָן עוֹד קְמָטִים. כֵּן

הֵן טָסוֹת הַמִּלִּים כְּמוֹ הָיָה בָּהֶן

מַמָּשׁ כְּמוֹ לֹא הָיוּ רַק עֵדֶר

שׁוֹעֵט בְּעִקְבוֹת

הַמּוֹבִיל.

                                                                 ¤¤

הצער, בשירתו של דויד מנשה, הוא בן לוויה שמוליכים לטיול ככלב אהוב, אך גם מצע לנחמה. תיאורי הנוף הפנימי, או המציאות הפנימית, הם לא אחת הכרה מפוכחת בקטנותו של האדם מול כוחות הטבע והגורל ובה בעת, פיוס והשלמה איתם.  בשיריו שוזר דויד מנשה שירים באופן מהפנט, ומצייר תמונות חיים מול מדורת שבט, שהיא גם מדורה אישית. הקורא מוצא עצמו נמשך אל אותהמְצִיאוּת נִקְלֶפֶת“, אלכִּשּׁוּף מַחֲזִיר“, כאשר במילים, הצומחות מנוף מוכר ומציאות מוכרתכמו בתהליך של כישוף, או העלאה באוב, מתחולל שינוי, ההופך אותן לשירת אמת.

לפרטים: עתון 77, 035618271, 77iton@gmail.com

דויד מנשה, david4u2@gmail.com