גדיאלה נבו | קול באישה אהבה

חדש בספרי עתון 77: גדיאלה נבו | קול באישה אהבה, 59 עמ‘ 59;  שח

*

נוֹצַתטַוָּס

סוֹד גָּלוּם בָּהּ,

מִן הַמֻּפְלָא.

כָּל הַיְּקוּם נִרְאֶה בָּהּ

בִּזְעֵיר אַנְפִּין,

וְנִדְמֵית הִיא

לְעַיִן מִן הָאַיִן

הַמִּתְבּוֹנֶנֶת בְּטוּרְקִיז.

השירים העדינים של גדיאלה נבו, נשזרים כפנינים בחוט שקוף, כמתואר בשירהנסתר“. הכותבת מייחסת את תהליך הכתיבה לפלא הדוחף את השירים אל היד המוציאה לפועל, אבל זה איננו פלא. זאת התבוננות דקה ומעמיקה, שבה חושף הפרח לא רק את יופיו אלא גם את סודו. מעבר ליופי, ישנה המודעות לכך שהוא מתכלה, וגם מתחדש. המבט אמנם מודע לחוסר התוחלת בשאיפה להגיע ממש לעומקם של דברים, כיכמו נקודת המבטהם משתנים. אבל  אין ויתור על ההיקסמות מהיופי, ההתענגות על המראות. וכך, שירת קולה של האישה, ערבה, שזורה נחמה, ופעמונים, ואהבה.

גדיאלה נבו – בעלת תואר ראשון בפילוסופיה וחינוך מיוחד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

זהו ספר שיריה השני. ספרה הראשון שירים באור פשוט יצא ב-2014.

מפרי עטה גם ספר הילדים פוצקלה שראה אור ב-2007.