סיגל פלד דריאל / בַּגּוּף וּבַמִּלָּה

סיגל פלד דריאל: בַּגּוּף וּבַמִּלָּה, ספרי עתון 77, 2019, 86 עמ

קודם כל גופי


קֹדֶם כָּל גּוּפִי

וַאֲנִי

צְרִיכִים לְהִתְיַדֵּד

לַחֲלֹק אוֹתָהּ פִּסָּה שֶׁל
קַרְקַע

עוֹר וְנֶפֶשׁ וְעֵינַיִם

לְדַיֵּק אֶת הַשְּׁרִירִים וְכַוָּנוֹת
הַלֵּב, לִשְׁאֹף וּלְהַרְפּוֹת וּלְדַבֵּר

שָׂפָה שֶׁל שֶׁקֶט

קֹדֶם כֹּל גּוּפִי

אַחַר כָּךְ כָּל הַיֶּתֶר.
    

ספר שיריה השני של סיגל פלד דריאל מעמיד את הגוף בחזות הקיום ומחולל בו תנועה רבת ממדים. כך סרוגים זה בזה גוף נפש ונשמה בהוויה אחת אפופת קסם אשר בה מתקיימים בשלמותקרקע/ עור ונפש ועיניים“, שם תדובר שפת השקט, ואחר כךכל היתר.

ומהו היתר? אולי זה רגע של השראה שם מתקיים העצמי הראשוני.

רבים הם שירי היוגה המחברים עור לגוף, פנים לחוץ, פצע לצלקת ועד כמה שהדבר אינו פשוט, קולה הפואטי של פלד דריאל צלול, הלשון גמישה וכובשת, המבט לוכד רגעים ברזולוציה גבוהה, מסלק את המיותר ומניח אותם באורח קסם כמילים על הדף.