מה את רואה / זויות קורנבלאו

חדש בספרי עתון 77: מה את רואה, שירים, זויות קורנבלאו

ספר ביכורים

*
עַל גְּדוֹת הַנַּחַל
מִסְתַּלְסֶלֶת צִפֹּרֶן חָתוּל.

עוֹד מְעַט
לֹא חָתוּל וְלֹא 
צִפֹּרֶן.
**
הַאִם תָּשׁוּב הָעַלְוָה הָרַכָּה
וּתְלַטֵּף אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה
עַד תֵּעוֹר?

 

ספר שיריה הראשון של זיוית קורנבלאו פורץ ונסוג, נגלה ונחבא, נֵעור וכבֶה. ושוב נֵעור.
ממש כמו סיפור האהבה שהיא משרטטת.
זהו סיפור שיש בו תנועה מתמדת, מענגת ומכאיבה חליפות, מפסגות היֵש אל תהומות האַיִן, וחוזר חלילה.
זהו סיפור שבו – למרות כל הקשיים – יש התעקשות על האפשרות לאהוב “ברוך, בעוצמה”, ולשמֵר את האהבה הזאת עד זִקנה, עד היום בו “ידי לא תהיה חלקה/ ועורֵךְ לא יהיה נעים./ אבל אני אלטף את שערֵךְ הלבן…”

(שז)