מרדכי הרטל | ארץ שני האגמים

מרדכי הרטל   |    ארץ שני האגמים, 112 עמ

בשיריו החדשים, שוזר מרדכי הרטל חוט שני של אור ושל אהבהבשיריו החדשים, שוזר מרדכי הרטל חוט שני של אור ושל אהבהברגישות ובכנות.שם הספר “ארץ שני האגמים” מבטא את כברת הדרך שהמשורר עשהמהרגשת הדחייה והתלישות שחווה כשהגיע לארץ כילד ועד להפיכתוסב לנכדים, שעיניו של כל אחד מהם כמוהן כשני אגמים.זהו ספר שיריו הרביעי של מרדכי הרטל והשישי במניין ספריו.

 

ארץ שני האגמים

.בְּכָל שְׁנַת בַּצֹּרֶת כְּשֶׁחוֹזְרוֹת וּמָעֳלוֹת הַצָּעוֹת לְיַבֵּא
מַיִם מִטּוּרְקְיָה, אוֹ לְהַתְפִּיל מֵי יָם,
אֲנִי נִזְכָּר בְּעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל אָבִי, שֶׁדָּמוּ לִשְׁנֵי אֲגַמִּים,
שֶׁמֵּימֵיהֶם מֵעוֹלָם לֹא עָלוּ עַל גְּדוֹתֵיהֶם
וּלְעוֹלָם שָׁמְרוּ עַל טַעֲמָם וְעַל צְלִילוּתָם.
וּבָאָרֶץ כְּשֶׁחִפֵּשׂ דַּרְכּוֹ לֹא בִּקֵּשׁ שֶׁהַכִּנֶּרֶת תִּקָּוֶה אֵלָיו וְלֹא
לְהִשָּׁפֵךְ לַכִּנֶּרֶת. דַּי הָיָה לוֹ לְהָזִין בְּמֵימָיו מַאֲגָרִים
תַּת קַרְקָעִיִּים, בְּאֵרוֹת חֲרֵבוֹת, בּוֹרוֹת מַיְם יְבֵשִׁים.
כְּכָל שֶׁהִצְלַחְתִּי לִקְרֹא אֶת הָאֲדָווֹת וְהַצְּלָלִים שֶׁבְּעֵינָיו
כָּל רְצוֹנוֹ הָיָה שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ מָה שֶׁעוֹשִׂים בְּמַיִם מְתוּקִים.

2.
עֵינֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי נְכָדַי חוּמוֹת
אוּלַי בְּנִסָּיוֹן לְהַתְאִים אֶת הַגָּוֶן
לְאַדְמַת הָאָרֶץ, אוּלַי כְּדֵי לְהוֹכִיחַ נְכוֹנוּת לְהִסְתַּגֵּל לָאַקְלִים הַמְּקוֹמִי
וּלְהִסְתַּפֵּק בַּהַרְבֵּה פָּחוֹת מַיִם.
אֲבָל כְּשֶׁעֵינָיו שֶׁל מִי מֵהֶם נִצָּתוֹת
וּמִתְמַלְּאוֹת לַחְלוּחִיתהֵן זוֹהֲרוֹת כִּשְׁנֵי אֲגַמִּים בַּשֶּׁמֶשׁ.