מיטל פישל | אצבע על שפתיים פשוקות

מיטל פישל | אצבע על שפתיים פשוקות

 

עשר שנים

וְכָל הַדֶּרֶךְ
אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל זֶה
שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת הַשָּׁבוּעַ
נְיַר טוּאָלֵט.

בספר שיריה הראשון של מיטל פישל מככבת אישה בשיא פריחתה ההטרונורמטיבית: קיבוצניקית, נשואה + 2, עצמאית, ליברלית ושמאלנית. מתחת לפני השטח של כרטיס הביקור הייצוגי הזה רוחשים חיים אחרים: חרדות אימהיות, התאהבויות ייצריות, חידלון האינטימיות הזוגית, אבל על מות האב והתמודדות עם שמירת שלמות הקן המשפחתי. המאגמה הפנימית הרותחת והרוחשת תמידית לא מאיימת על שפיותה של המעטפת, להיפך: היא שומרת על ערנות וחיות ומאפשרת לארוס להמשיך ולבעבע במלוא אונו.

ד״ר אפרת מישורי

 

הַבֵּט‭:‬
סָדִין‭ ‬לָבָן‭ ‬וְדֶּשֶׁא‭ ‬
צְחוֹק‭ ‬הַיְּלָדִים‭ ‬בַּטְּרַמְפּוֹלִינָה
הַבֵּט‭:‬
קִירוֹת‭ ‬וְרֻדִּים‭ ‬וְשֶׁקֶט‭ ‬
דִּנְדּוּן‭ ‬פַּעֲמוֹנֵי‭ ‬הָרוּחַ‭ ‬בַּמִּרְפֶּסֶת
הַבֵּט‭:‬
עַל‭ ‬הַסָּדִין‭ ‬גּוּפוֹת‭ ‬יַתּוּשִׁים‭ ‬
נָחָשׁ‭ ‬זוֹחֵל‭ ‬בָּעֵשֶׂב

 

מיטל פישל ילידת 1982. אמא למאיה ויהונתן. חברת קיבוץ שריד. טבעונית. בוגרת לימודי כתיבה יוצרת במנשר ובעלת תואר ראשון בספרות, האוניברסיטה הפתוחה. מנהלת חנות ספרים את ספר שיריה הראשון נתן לה אביה ליום הולדתה ה־16. היה זה ‘בעיקר שירי אהבה’ של יהונתן גפן. מאז היא לא מפסיקה לאהוב ובעיקר להתגעגע. אופטימית חסרת תקנה עדיין ולמרות הכל.