קרן בן יצחק | עד שאמצא את הדרך הביתה

עולם
בַּיּוֹם הַקַּר הַזֶּה,
כְּשֶׁהָרוּחַ דּוֹקֶרֶת לְאַט וּבִיסוֹדִיּוּת אֶת גּוּפִי,
הָיָה רֶגַע אֶחָד, בּוֹ
דָּבָר לֹא הִכְבִּיד עָלַי.
יָכֹלְתִּי לִצְעֹד עַל מַסְמְרִים,
לִשְׁמֹעַ זַעֲקַת תִּינוֹק וְלָדַעַת
מַהִי בְּדִידוּת.

לְרֶגַע, לָכַדְתִּי עוֹלָם בְּתוֹכִי
וְהֵבַנְתִּי כִּי זוֹ דַּרְכּוֹ.

 

 

שירי הספר עד שאמצא את הדרך הביתה מציגים בפני הקורא מסע רב־חרדה. “לחיות זו מיומנות”, כותבת המשוררת בשיר “לילה”, ואנחנו מלווים אותה במיפוי השיעורים שבהם נקנית אט־אט מיומנות זו. רבים מהשירים שלפנינו מתרחשים בחושך, הן זה הגשמי, הן זה הנפשי. נראה שהמטרה העיקרית היא להבין ללב החושך כדי למצוא את הדרך אל האור. בד בבד יש כאן שירים שמהם עולה מחאה נגד שגרת הקיום וניכר רצונה של הכותבת להיות הכוראוגרפית של חייה. מעבר לבדידות ולפחדים, לאכזבות ולהשלמה, לאהבה ולגעגועים קיים הצורך הבוער במשוררת לומר לעצמה ולעולם את האמת, גם אם היא בדמות אביר על סוס שחור “היודע לדהור, / אל עבר המוות”.

רפי וייכרט

 

ד”ר קרן בן יצחק, ילידת רמת גן, מומחית במדעי המוח ובפסיכולוגיה ניסויית מחקרית, מרצה במסגרות שונות ועוסקת בפסיכותרפיה קיומית. מתגוררת בשרון עם בן זוגה ושלוש בנותיהם. עד שאמצא את הדרך הביתה הוא ספר שיריה השני.