יצחק אנגל /עולם ללא זמן

 

ללא‭ ‬זמן

מְהַלֵּךְ‭ ‬בְּלוּלָאוֹת‭ ‬כְּחוֹנִי‭, ‬שׁוֹאֵף
לְגֶשֶׁם‭ ‬שֶׁל‭ ‬פְּתוֹתֵי‭ ‬שִׁיר‭,‬
אַךְ‭ ‬רַק‭ ‬אָבָק‭ ‬יָבֵשׁ‭ ‬נוֹחֵת‭ ‬עָלַי‭.‬
בְּפִנַּת‭ ‬הַחֶדֶר‭, ‬מִזְדַּקֵּף‭ ‬שׁוֹאֵב‭, ‬
בְּמַבָּטוֹ‭ ‬הַיְּרַקְרַק‭ ‬לוֹכֵד‭ ‬צְעָדַי‭,‬
‮”‬אֶשְׁאַב‭ ‬לְמַעַנְךָ‭ ‬מִפִּנּוֹת‭ ‬מוֹחֲךָ‮”‬‭,  
“‬תִּמְצָא‭ ‬שָׁם‭ ‬רַק‭ ‬רִיק‮”‬‭.‬
עַל‭ ‬הַשֻּׁלְחָן‭ ‬תַּפּוּחַ‭ ‬שָׁחֹר‭ ‬נָגוּס‭:‬
‮”‬אֶתֵּן‭ ‬לְךָ‭ ‬רֶשֶׁת‭, ‬צֵא‭ ‬לָדוּג‮”‬‭,‬
‮”‬אַךְ‭ ‬הַיָּם‭ ‬סוֹעֵר‭ ‬וְהַדָּגִים‭ ‬סוֹרְרִים‮”‬‭.‬
מִבַּעַד‭ ‬לַחַלּוֹן‭ ‬קוֹלוֹת‭ ‬יַלְדֵי‭ ‬הַגַּן
מְשַׂחֲקִים‭ ‬בְּעוֹלָם‭ ‬לְלֹא‭ ‬זְמַן‭,‬
אֵיךְ‭ ‬אַגִּיעַ‭ ‬לְשָׁם‭?‬

“אם ‘הַשִּׁיר, אוֹתוֹ הִסּוּס מִתְמַשֵּׁךְ בֵּין צְלִיל לְמַשְׁמָעוּת’״, תוהה פול ולרי במוטו לספר הזה. ויצחק אנגל אכן נע בין צליל למשמעות ומתמרן בין שניהם במיומנות, במלאכה קפדנית שמחפשת אחר הביטוי הנכון, המראה המדויק – מתוך רגשות מתאבכים ותמונות זיכרון עמומות. המבט הוא פנימה והחוצה, בניסיון לתקן, להחליק קמטי נפש, לחפש (ולמצוא) מפתחות לזיכרונות. פרק נפרד מוקדש למוסיקה, ופרק לעבודות אמנות, והחושים כולם מופעלים למציאת הצבע “גם בשיר לבן”.

עמית ישראלי-גלעד

 

יצחק אנגל, יליד חיפה 1949, מהנדס חשמל בגמלאות, בעל תואר שני מאוניברסיטת חיפה, החוג לספרות עברית והשוואתית, בתוכנית לכתיבה יוצרת.