ורדה ברֶגר | הארץ המובטחת

הִנֵּה קִרְעֵי בְּגָדָיו הַחֲרוּכִים / שֶׁל עָלִי הַתָּם; / כְּנִתְחֵי הפִּלֶּגֶש בַּגִּבְעָה / בֵּינֵיכֶם הַעֲבִירוּ אוֹתָם“, זועקות שורותיה של ורדה ברגר, וקוראות אותנו שוב אל היחד האנושי, הרחק מאזורי הנוחות של החברה. ספרה השלישי, הארץ המובטחת מביא לפתחנו מניפסט אישי של כאב ומחאה המכוון אל מוקדי עוול מרכזיים של המאה העשרים ואחת: הכחדת המינים ופגיעת האדם בטבע, התעללות ורצח נשים במשפחה, ועוולות הסכסוך הישראלי־פלסטיני. בחלקם של נושאים אלה, כמו בגורל הפליטים המידפקים על גבולותינו מְפַרְפְּרִים בְּזַעַם יָם,/ בְּסִירוֹת נְיָר, עסקה ברגר בציוריה ושיריה לאורך עשרות שנים, ובחלקם בשנתיים האחרונות; אך בהארץ המובטחת טיפולה במוקדי עוול אלה אינו מסתפק עוד בהצבת ראי חברתי מול קוראיה וצופיה, אלא מרחיב את מנעדו מן המחאה אל החיבור האישי החם – לטבע, לגוף, לציור ולכתיבה, למדוכאי החברה, לחוויות החיים ולאהוביה.

ברגר מציירת בטכניקה ייחודית שפיתחה, טכניקה מעורבת על נייר, שבה טלטולו, פותח פתח לכאוס, אך גם לגילוי: “אַתְּ מְטַלְטֶלֶת אֶת הַנְּיָר בְּנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן. / כָּאוֹס שֶׁל כְּתָמִים וְזִרְמֵי צֶבַע דַּקִּיקִים, / וּמִתּוֹכָם עוֹלָה הַדְּמוּת – / אוּלַי אַיָּלָה כְּלוּאָה… / אַל תִּגְעִי, זֹאת הִיא.” זרמי הצבע הספונטניים כולאים את האובייקטים בעבודותיה, שלא פעם מוצגים כשהם גם דרוסים בצמיגי רכב ובמדרך נעל. אותם כאב ואובדן מקבלים מבע ישיר אף יותר בשירים. בדומה לציוריה, גם האובייקט הפואטי של ברגר הוא שילוב של יופי והרס, מעשה ידי אדם. זוהי מראָה לפניה של האנושות, ובו בזמן התווייתן של אפשרויות ריפוי. ברגר מגיבה לחדשותהחולפות על פנינו במעורבות חווייתית וחשופה, ובעדות אמנותית הנותרת חקוקה בפניה של התרבות, מנכיחה מולנו את האנושי. הארץ המובטחת היא ארץ של חופש מעוול ואלימות בחברה ובמשפחה, היא מחוז חפצם של הפליטים המידפקים על שערינו, ארץ של שלום בין עמים, ושל שלום עם הטבע הסובב אותנו.

משי

פָּרָג אֲדֹם־דָּם,

עֵינַָיו שְׁחוֹרוֹת

כּוֹבְשׁוֹת כָּל עָף.

כּוֹתַרְתוֹ מֶשִׁי

הֲכִי דַּקִּיק שֶׁיֵּשׁ,

פְּגִיעִָה

כָּמוֹנוּ.

המשוררת ורדה בְּרֶגֶר היא ילידת ישראל 1937 ואם לשלושה, חוקרת בשדה הכימייה וציירת רבת הישגים. יצירותיה ושיריה הוצגו בעשרות תערוכות אישיות וקבוצתיות, וכן בהארץ‘, ‘מאזניים‘, ‘גגועוד.

בין השאר זכתה במדליית פרנץ קפקא האירופית לאמנויות 2004; פרס ראשון לעבודות נייר בביאנלה הביל בקיאנצאני, איטליה 2012; פרס שני לציור בביאנלה הביל באיזמיר 2013; הפרס לקידום שלום דרך אמנות, קיוטו 2015; פרס שני לעבודות על נייר בביאנלה הביל לאמנות, לונדון 2017.

ספריה עד כה – אספלט ואקוורל, תמוז 2004, וכוכב חיים בעיצוב דוד טרטקובר, אבן חושן 2012, יצאו במהדורות דו־לשוניות, עברית/אנגלית, וכמו הארץ המובטחת שילבו אמנות ושירה.