משה ב. יצחקי, "הבלוז האחרון", ספרי 'עתון77' 2026, 50 עמ'
רֵעוּת, החַפָּה ממשיכה גופנית, עזה לעתים יותר מאהבה. לרגש הזה הקדישו משוררי העולם מאז הומרוס שירי הלל למכביר. מזמורי הבלוז האחרון שנכתבו על ידי משה ב. יצחקי, המוקדשים לרָאדוּ צוּקוּלֶסְקוּ שהלך מאתנו לא מכבר, הן חוליה נוספת, טבעית, ייחודית ומרטיטת לב במסורת ארוכה ומכובדת זו.
הדיוקן הייחודי של הסופר הרומני שאותו משרטט המשורר הישראלי ברגישות יוצאת דופן, הופך לשיר הלל לרֵעוּת שהיא מעל ומעבר לגבולות, לדתות ולהיסטוריות. זהו דיוקן של קשר אנושי עמוק ומרגש שרק השירה יכולה לבטא ולהנציח.
אנה בלנדיאנה
משה ב. יצחקי, משורר, מתרגם ועורך. פרופסור לספרות, שירה אגדה ומדרש, דיקן לשעבר של הפקולטה ללימודים מתקדמים במכללת אורנים. לשעבר חבר קיבוץ נחל עוז, מתגורר בישוב הקהילתי אחוזת ברק שבעמק יזרעאל.