בית קברות לעננים הוא ספר קינה על מות אב, אבל גם על אכזריות הטבע האנושי כפי שבאה לידי ביטוי במלחמות. זוהי שירה נזירית ומינימליסטית, תמונתית ורבת מטאפורות, השואפת לאמירות פשוטות ובהירוּת. זהו ספר קודר שבו "בַּרְדְּלָס עַצְבוּת/ צוֹעֵד הָלוֹךְ וָשׁוֹב/ בִּכְלוּב", אך הקדרות ספוגה באהבה לנופי ירושלים, ים המוות והמִדבר. וההתבוננות ברקיע ובעולם נעשית כאן מתוך תמימות מתריסה נגד מעשי האדם ו"שִׁגְעוֹן הַגַּדְלוּת שֶׁל הָאוֹר".
זהו ספר שיריו השישי של יובל גלעד. קדמו לו: שירי נזיר (גוונים, 2000), בדידות ישראלית (כרמל־עמדה, 2004), בית קברות לשירים (ספרי עיתון 77, 2009), אירופה (כרמל־עמדה, 2019) ו־כלב צער (ספרי עיתון 77, 2023).