בילי לרנר | דפקי על חומות התוהו
*
לְכִי תִּדְפְּקִ
עַל חוֹמוֹת הַתֹּהוּ
וְהַגֵּיהִנּוֹם הָיָה שָׁם
וְאִישׁ עִם שֵׂעָר לָבָן
הָיָה קוֹרֵא לִי
מְזַמֵּר שִׁיר עֶלְיוֹן
וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם
נִפְתָּחוֹת
וּמָטָר עַל הָאָרֶץ
וַאֲנִי הוֹלֶכֶת
בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ
סוֹלֶלֶת
חֶרְמֵשִׁי אִישִׁי
וְהַיָּרֵחַ זוֹרֵחַ.
וְכוֹכַב הַצָּפוֹן מַצְבִּיעַ
עַל נְקֻדּוֹת הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל
וְאֵין אִישׁ אוֹחֵז
צִפָּרְנֵי לִבִּי
רַק מַחֲמַדִּים
וְטַעֲמֵי לָשׁוֹן
לִי וְהָאַיִן.
בילי לרנר ילידת תל־אביב, התחנכה בבית הספר – המיוחד במינו – ״א״ד גורדון״. בצעירותה רקדה אצל הרקדנית דבורה ברטונוב, ניגנה בכינור, פסנתר וחליל צד, שיחקה בתאטרון ילדים. אוהבת לקרוא ולהאזין למוסיקה קלאסית, חיה עם בן זוגה במרכז תל־אביב. שיריה עוסקים באהבה ובליריקה.