כל האבות חורגים
לֹא אֲנַחְנוּ הַנּוֹשְׂאִים
אֶת כַּדּוּר הָעוֹלָם
מִדּוֹר לְדוֹר
בְּבִטְנֵנוּ.
לָכֵן קַלִּים כָּל כָּךְ לְהָמִית
כִּלְאַחַר יָד
כִּי אֵין בְּגוּפֵנוּ סוֹד סַבְלָנוּתָם
שֶׁל הַחַיִּים הַצּוֹמְחִים.
וַאֲפִלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים
אוֹ מַעֲמִידִים פָּנִים
אֲנַחְנוּ תָּמִיד בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים
בְּשׁוּלֵי הָעוֹנוֹת
וּבְשֶׁל כָּךְ מַגָּעֵנוּ
הָאַלִּים, הַנִּפְחָד, הַזָּר
בַּבָּשָׂר.