394

הגליון הזה

“וְעָבַר רוּחַ מָצוּי וְקִשְׁקְשׁוּ הַפְּרָגִים, כְּקֻפְסוֹת הַשַּׁמָשִׁים…”

(זלמן שניאור, ‘פרגים’)

אלה הימים האחרונים של האביב, או ימיו הראשונים של הקיץ. עוד רגע והשמש והחום ייבשו את שמיכת הפרחים והירק. אבל העונה הקצרה מאוד הזאת אצלנו מעוררת את המבט ומחדדת את הרגישות למתחולל בחוץ, בטבע.

לא ניכנס כאן לתחומי ההגדרות של שירת טבע ונוף ולא לסקירה היסטורית, ולא נפריד ונחדד הבחנות. עשינו זאת בהרחבה בשעתו בגליון שהוקדש לאקופואטיקה שערכה סבינה מסג, מחלוצות הבשורה האקופואטית בארץ.

מבלי לחטוא בהכללות גסות מדי, מסתמן כי השירה והסיפורת הנכתבת היום מרשה לעצמה הרבה חופש, וזאת גם ביחסה אל הטבע. היא מדברת בעבורו, עליו, איתו. היא כוללת נופים עירוניים קשוחים (כ’אשפה’ מאת ארז שחר, נופים שהפוליטיקה לוקחת חלק בעיצובם (‘בים התיכון’ של יהודית כפרי, או שיריו של איתן קלינסקי) ונופי חוץ כאלה ואחרים, בוחנת את השפעת הטבע על האדם ועל נפשו ונופיו הפנימיים, ואת השפעת האדם על הטבע, מאמצת את מהלכיו לביטויי נפשה וההפך. לעתים אף במידה קיצונית  (כמו בשיריו של אנדד אלדן, ששירתו הפראית, המנופצת, מפרקת ומרכיבה מחדש את הנוף הארצישראלי, או בקיום הסימביוטי עם הטבע, קיום שעל גבול הסיוט, בשיריו של אסיף רחמים) או אובססיבית (כמו בסיפור “עם הגב הכתום שלו אלי” מאת נדב פיידמן רשף). הטבע מעשיר את השפה, וכשאנחנו קוראים, השפה גם היא מעשירה את הטבע.

והרי לפניכם הגליון הזה, המנסה להראות כמה אפשרויות מתוך המגוון העצום. לא הוצאנו קול קורא, לא “הזמנו” שירים, הטקסטים (והטקסטים עליהם) האלה נכתבים כל הזמן, ופעם בכמה זמן אפשר לצרור חלק מהם, ולפרוש תמונה ססגונית ומרובת קולות.

**

שני ספרים ראו אור באחרונה, ושניהם שולחים שורשים עמוקים בנוף הארצישראלי. האחד הוא החיים, מאת רות אלמוג (זמורה ביתן); כתיבתה של אלמוג רוויה בטבע הארצישראלי, אך מעניין לציין כי הנובלה החותמת את הספר, המתארת מסיבת סוף קיץ של חבורת ישראלים שהיו “מלח הארץ” וכעת הם בורגנות מתפנקת, מביאה נוף צמחי שונה, טרופי, זר, טורפני, משתק כמעט. גם הגשם המפר בסופו של דבר את החמסין אינו מביא עמו נחמה, אלא תחושה קשה של אובדן.

ואילו ספרו של מאיר שלו, גינת בר (שזוכה בגליון זה למבט בוטני מאת אמוץ דפני), פותח בפלישה אל תוך גינת הבר שהוא מטפח במסירות, בתמונה גרוטסקית משועשעת של צילומי חתונה ושובל שמלה לבן ואימתני בדרכו לרמוס את פרגי הגינה האדמדמים. אך הפלישה נהדפת באיום של הפעלת ממטרות, והגינה שבה אל שלוותה ומאפשרת לגנן המסור להמשיך במעשיו ובתצפיותיו.

אין כאן מסקנה וגם לא מוסר השכל; שני הספרים מומלצים מאוד.

קריאה נעימה
מיכאל בסר, עמית ישראלי־גלעד

 

תוכן הגליון

שירים

שחר־מריו מרדכי …….5

ציפי לידר …….14

חוה פנחס־כהן …….15

הדר פישר …….17

יורם בן יהודה …….17

ארז שחר …….23

וו. ס. מרווין, מאנגלית: מכבית מלכין, יואב ורדי …….25

אסיף רחמים …….26

אנדד אלדן …….26

יהודית כפרי …….27

קרולינה איליקה, תרגמה סבינה מסג …….28

אליסה ולאי, תרגם צביקה שטרנפלד …….29

איריס שני …….30

מאיה ויינברג …….30

אשר גל …….31

אמוץ דפני …….31

מרילין ברטונצ’יני, מאנגלית: גילי חיימוביץ’ …….34

אן קרסון, מאנגלית: רינה ז’אן ברוך …….34

איתן קלינסקי …….43

ראובן גבע …….43

היידי בקו …….45

זאב לבני …….48

מרדכי הרטל …….48

מיכל הירש נוי …….49

נועם ויסמן …….49

סיפורת

נדב פיידמן רשף – זה עם הגב הכתום שלו אלי …….46

ביקורת ספרים

שלמה בן־בסה על הו מי או סתה מאת רחל מדר …….6

מאיה ויינברג על רק ורד אחד כמשענת מאת הילדה דומין …….6

אירית שושני על צל נופים אחרים מאת אליה אלכסנדר …….8

גיא פרל על קורות הבית מאת יפה שלומוביץ …….9

יערה בן־דוד על מקום הולדתי נוקש על גבי מאת מירי גלעד …….10

קובי ניסים על שנינו, שירים: רפי וייכרט, תצלומים: דר וייכרט …….11

יובל פז על אני רוצה לספר לך הרים וגבעות מאת לילך גליל …….12

דן יהב על משק בית האיכר מאת חזי עמיאור …….13

חנה סקרה על להיות יש בעולם מאת עופרה קליגר …….14

אביבית לוי על אוטובוס הזמן מאת יעקב ברזילי …….16

יובל גלעד על חלום ומהפכה מאת אלברט יצחק יעקב ועל

השביעי וקצה החשכה ולחם מאת ישראל הר …….18

מאמרים, רשימות, שיחה

שורות במכחול של אש, רפי וייכרט עם רוני סומק, עם צאת נקמת

הילד המגמגם …….32

בין הים התיכון לבין המדבר, על גלות ומלכות לאלבר קאמי – מלי רול …….20

שתי איילות בגוף אחד, על חלום אינסופי מאת יעקב בוצ’ן –

אריאלה בהלול־דימנד …….22

שורשים אמיתיים, מבט בוטני על גינת בר מאת מאיר שלו …….24

הלדרלין ואלזה, על המזרח בשירת ישראל אלירז, לזכרו – רבקה איילון …….35

היהודי הראשון,  לזכר מנחם ברינקר – עמית קרביץ …….36
מדורים

לפי שעה …….4

מאות – רפי וייכרט …….8

הפינה הצרפתית – צביקה שטרנפלד: רמון קנו …….11

שירת  ישראל – אילן ברקוביץ’: “מישלינג” / שיר אלוני …….16

מצד זה – עמוס לויתן על פליקס קרול מאת תומס מאן, עלכינוס

שירים של אלישע פורת, על הנער האבוד לתומס וולף ועוד …….38

שירה יכולה, עמיר עקיבא סגל – משוררי המהפכה …….44

תיאטרון, מאיה בז’רנו על “שיר ישן רחוק” בתיאטרוןהחאן …….50

תגובות, דוד אדלר לא”ב יהושע …….51